הפילוג היהודי-נוצרי – הבדלי גרסאות

כל עוד היו רוב הנוצרים יהודים, היה "'''יום האלוהים'''" (יום התפילה הנוצרי) מצוין בשבת, ורק במאה השנייה לספירה, כאשר המתנצרים מקרב האוכלוסייה האלילית באימפריה הרומית הפכו לרוב, עברו ההתכנסות והתפילה ליום ראשון. העדות הראשונה למעבר יום התפילה הנוצרי משבת לראשון היא בכתביו של [[איגנטיוס מאנטיוכיה]] (תלמידו של [[יוחנן כותב הבשורה]]) מתחילת המאה השנייה (שנת 110), אשר מנומקת בתחייתו של המשיח ובשאיפה להיבדל מהיהודים שלא קיבלו את בשורתו של ישו<ref>[http://www.newadvent.org/fathers/0105.htm 1 The Epistle of Ignatius to the Magnesians]</ref>: {{ציטוט|תוכן=אם גם כיום נחיה כיהודים, נעיד בכך שלא קיבלנו את החסד. מי שהלכו פעם בדרכים הישנות זכו בתקווה חדשה. לא עוד שומרים את השבת אלא מתאימים את חייהם ליום אדוננו... מחריד הדבר לדבר על ישו ולשמור על היהדות.|מקור = איגנטיוס מכתב למגנזים (to the Magnesians) פרק 9| מרכאות=כן <ref>[http://www.newadvent.org/fathers/0105.htm 1 The Epistle of Ignatius to the Magnesians]</ref>}}