ויקיפדיה

Eman

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
דברים שיש מי שרוצה שלא תקראו, ולא בוחל לשם כך בשום אמצעי
חיזלוש
שורה 1:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=רק שני דברים הם אינסופיים: היקום והטמטום האנושי, ואני עדיין לא בטוח בקשר ליקום|מקור=[[אלברט איינשטיין]]}}
{| style=" border-color: black; border-style: solid; border-width: 3px; margin-right: auto;margin-left: auto; text-align: center; width: 500px;"▼
|'''▼
[[קובץ:Kikar rabin.jpg|500px]]
לזכר יצחק רבין שגם 16 שנה אחרי הרצחו יש מי שמחפשים כל דרך להכפיש את שמו
|}▼
 
{|
=קורבנות השלום=
| valign=top width=65% |
<div style="text-align: center;">
[[תמונה:Siksakngp.JPG|center|500px|הציפור הראויה]]
'''אם [[דוכיפת|זה]] רצון העם אז צריך להחליף את העם'''
</div>
 
{{עמוד ראשי/תיבה
'''קורבנות השלום''' הוא ביטוי שאנשי [[פוליטיקה של ישראל#הימין|ימין בישראל]] טענו כי [[יצחק רבין]] או אנשי ממשלתו השתמשו בו לתיאור [[ישראל]]ים ש[[רצח|נרצחו]] ב[[פיגוע]]י [[טרור פלסטיני]] שבוצעו לאחר [[הסכמי אוסלו]].{{הערה|שם=זנדברג}}{{הערה|שם=נחמן}} טענה זו השתרשה בציבור למרות שאין הוכחה לשימוש כזה על ידי אנשי שמאל.{{הערה|[[אריה כספי]], "שובו של הבלוף", "מוסף הארץ", 19 בפברואר 1999}}
|תמונה=[[קובץ:Nuvola apps filetypes2.0.svg|37px|הידעת?|קישור=ויקיפדיה:הידעת?]]
|צבע=ירוק
|title=הידעת?
|id=mp-dyk
|תוכן=[[תמונה:Chico Buarque.jpg|שמאל|100px]]
האומן הברזילאי '''[[שיקו בוארקי]]''' הרבה לשלב ביצירתו ביקורת נגד [[היסטוריה של ברזיל: דיקטטורה צבאית (1964 - 1985)|הדיקטטורה הצבאית בברזיל]] ושיחק משחקי חתול ועכבר עם ה'''[[צנזורה]]''' והשלטונות. בשנת [[1968]] הוא אף נעצר - כמו חבריו היוצרים [[קייטנו ולוזו]] ו[[ז'ילברטו ז'יל]] - וחודשים ספורים לאחר מכן יצא לגלות של שנתיים באיטליה.
 
בשנת 1970 הוא הצליח להפתעתו להפיץ תחת עיני השלטונות את השיר Apesar de Você ב-100,000 עותקים והשיר הפך להמנון של האופוזיציה נגד השלטון הצבאי. [http://www.zonaeuropa.com/20050718_1.htm]
[[יגאל עמיר]], רוצחו של רבין, כלל בחקירתו על ידי אנשי ה[[שב"כ]] בין הסיבות בגללן רצח את רבין את כך ש"הוא כל הזמן השתמש במושג 'קורבנות השלום'".{{הערה|דו"ח [[ועדת שמגר (רצח רבין)|ועדת שמגר]], עמ' 89}}
לקח כשנה עד שה[[צנזורה]] הבינה שמילות השיר הן ביקורת נוקבת נגד המשטר ואסרה אותו.
 
כשהעלה בפעם השניה את המחזה Roda-Viva, כוח של למעלה ממאה אנשי "הקומנדו ללכידת קומוניסטים" פרץ אל הבמה, היכה את השחקנים והחריב את התפאורה. בשנת [[1973]] תכנן בוארקי להעלות את ההצגה "קלבאר, שיר הלל לבגידה" שבמרכזה דמותו ההיסטורית של פורטוגזי אשר סייע להולנדים במלחמתם בפורטוגל. אך במשך 6 שנים היא לא אושרה על ידי ה[[צנזורה]] ואפילו דבר האיסור [[איסור פרסום|נאסר לפרסום]].
במהלך השנים אנשי ימין עשו שימוש בביטוי כדי למתוח ביקורת על ממשלת רבין, ועל תהליך אוסלו. דוגמאות לכך:
}}
* בנובמבר [[1993]] אמר [[חבר הכנסת]] מה[[אופוזיציה]], [[אליעזר זנדברג]], במליאת [[הכנסת]]: "כשהתברר שממשיכים לפגוע ביהודים בארץ-ישראל, שמענו את תגובת הממשלה, שאמרה: מי שפוגע הוא קיצוני. אלה אויבי השלום, אלה מחבלים בשלום, הם רוצים לפגוע בתהליך השלום. וגם כלפי היהודים הם השתמשו בביטוי: אלה הם קורבנות השלום. כך קראו להם: האנשים שהוקרבו על מזבח השלום על-ידי הקיצונים מהצד הערבי"{{הערה|שם=זנדברג|אליעזר זנדברג, דברי הכנסת, 29 בנובמבר 1993}}. חברי כנסת נוספים מהאופוזיציה, כגון [[לימור לבנת]] ו[[רחבעם זאבי]], ייחסו לאחר מכן גם הם את הביטוי 'קורבנות השלום' לממשלת ישראל{{הערה|דברי הכנסת, 27 בדצמבר 1993}}. ח"כ [[רון נחמן]] ה[[הליכוד]] אמר: "לתהליך הזה הממשלה המטומטמת שלנו קוראת: תהליך שלום, ואת קורבנות הטבח שהם קורבנות מדיניותה היא מכנה בציניות מחליאה ומקוממת: קורבנות השלום."{{הערה|שם=נחמן|רון נחמן,דברי הכנסת, ‎24 בינואר ‎1995}}
* במערכת [[הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה|הבחירות ב-1996]] נעשה שימוש בביטוי בתעמולת הבחירות, כנגד מועמד השמאל לראשות הממשלה [[שמעון פרס]]. חבר הכנסת [[בני בגין]] אמר בתשדיר בחירות "מדברים על קורבנות שלום ... שלום אמיתי מונע קורבנות ולא יוצר אותם...".
*גם במערכת [[הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה|הבחירות ב-1999]] עשה הליכוד שימוש בביטוי. במודעותיו האשים את [[אהוד ברק]]: "כשר בממשלות השמאל היית שותף להשלמה עם חוסר המעש הפלשתיני נגד הטרור. לנרצחי הטרור קראתם 'קורבנות השלום'".{{הערה|ראו למשל מודעה מה-14 בפברואר 1999, כפי שפורסמה ב"ידיעות אחרונות", עמ' 20}}
* בשנת [[2010]] הפיק אתר [[לאטמה]] שיר-סרטון בשם "שיר לחלום", [[פרודיה]] על "שיר השלום", בביצועה של "להקת קורבנות השלום". השיר מעביר ביקורת על טקס הזיכרון ל[[יצחק רבין]]. ה[[תסריט]] והמילים נכתבו על ידי [[טל גלעד]].{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=tnTw4q-G1R8 שיר "להקת קורבנות השלום"]}}
 
רבין תקף את השימוש בביטוי באומרו: "אני חושב שכל ניסיון להגדיר את הישראלים שנהרגו כקורבנות השלום הוא בגדר עיוות האמת",{{הערה|שם=רבין|[http://www.mfa.gov.il/MFA/Archive/Speeches/RABIN%20REMARKS%20ON%20TEL%20AVIV%20BOMBING%20-%2019-Oct-94 RABIN REMARKS ON TEL AVIV BOMBING], באתר של משרד החוץ, 19 באוקטובר 1994}} ו[[חיים רמון]], שהיה [[שר הפנים]] בממשלתו של רבין, ציין, בהתייחסותו לביטוי, "אף אחד לא אמר את זה".{{הערה|שם=רמון|דברי הכנסת, 9 באוקטובר 2003}} למרות היעדר כל ציטוט בו רבין או תומכיו השתמשו בביטוי, האמונה כי הדברים אכן נאמרו השתרשה בציבור. לדוגמה, לאחר [[הפיגוע באיתמר (2011)|רצח משפחת פוגל]] ב-[[2011]], אמרה חברת הכנסת [[עינת וילף]]: "הייתה תקופה שבה היינו במשא ומתן, שבה האמנו בשלום, האמנו שהוא מעבר לפינה רק או-טו-טו ומזרח תיכון חדש. ואז בכל פעם כשהיה קורה מעשה קשה, רצח, היינו אומרים שאלה קורבנות השלום, שלא ניתן הפעם לקיצוניים להרוס את השלום. ושוב, ושוב, ושוב אמרנו נאחזים בכל דרך אפשרית בתקווה, רוצים שיקיץ הקץ על הסכסוך המדמם הזה".{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/plenum/data/01292711.doc ישיבה מס' 227, בתאריך: 14/03/2011]}}
 
| valign=top |
השימוש בביטוי אף יוחס על ידי מספר אנשי אקדמיה לרבין עצמו,{{הערה|שם=LTR-הערה0|Tamar Rappaport, "The Many Voices of Israeli Youth: Multiple Interpretations of Rabin's Assassination", in: Yoram Peri (editor), '''The assassination of Yitzhak Rabin''', 2000}} לממשלתו,{{הערה|שם=LTR-הערה1|1=Efraim Inbar, "Islamic Extermism and the Peace Process", in: Bruce Maddy-Weitzman and Efraim Inbar (editors), '''Religious radicalism in the Greater Middle East''', 1997, [http://books.google.co.il/books?id=FGHoNEyFMHAC&pg=PA211&dq=%22terror+casualties+being+%27the+victims+of+peace%27%22&hl=en&ei=r363ToHiF4nB8QPk7uWGBQ&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=1&ved=0CCoQ6AEwAA#v=onepage&q=%22terror%20casualties%20being%20%27the%20victims%20of%20peace%27%22&f=false p. 211] }} ל[[מפלגת העבודה]],{{הערה|שם=LTR-הערה3|1=Ofira Seliktar, '''Doomed to failure?: the politics and intelligence of the Oslo peace process''', 2009, [http://books.google.co.il/books?id=26o_Qwy-KLkC&pg=PA84&lpg=PA84&dq=%22Ofira+Seliktar%22+%22victims+of+peace%22&source=bl&ots=U7UP1SvmqT&sig=Dqqto3irBgYPhmGVdPHBnNpsevU&hl=en&ei=z3y3Tui1I8vQ8QOur_iABQ&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=1&ved=0CBgQ6AEwAA#v=onepage&q&f=false p. 84]}} ול"חברים במחנה תומכי אוסלו".{{הערה|שם=LTR-הערה4|1=Ephraim Yaar, [http://www.arikpeace.org/Eng/Index.asp?ArticleID=530&CategoryID=327 The Historical Roots of The Middle-East Conflict], The Arik Institute}}
{{משתמש פיזיקה}}{{user_he}} {{user_en-3}} {{user ar-1}}
{{משתמש LaTeX}}{{משתמש פסימי}}{{משתמש חורפי}}
{{תיבת משתמש
|טקסט=משתמש זה תומך ב[[סיקסק]] לתפקיד [http://www.teva.org.il/?CategoryID=171&ArticleID=2178 הציפור הלאומית של ישראל]
|מסגרת=black
|רקע=#C3B091
|רקע תמונה=white
|צבע טקסט=black
|תמונה=SiksakAyalon.JPG
|גודל תמונה=40px
}}
{{משתמש תורם איברים}}
{{תיבת משתמש
|טקסט=משתמש זה שהה במרחק 200 מטר ממקום נפילת [[קסאם]]
|מסגרת=black
|רקע=red
|רקע תמונה=red
|צבע טקסט=black
|תמונה=Explosion.svg
}}
{{תיבת משתמש
|טקסט=משתמש זה נותן דוז פואה ל'''[[דסטין תרנגול ההודו]]''' ומוחה על ה[[דן מנו|עופופוביה]] של מצביעי האירוויזיון
|מסגרת=black
|רקע=#00FF00
|רקע תמונה=orange
|צבע טקסט=black
|תמונה=Dustin1.jpg
}}
{{תיבת משתמש
|טקסט=משתמש זה החליף שקופיות בהרצאה של [[בנואה מנדלברוט]]
|מסגרת=black
|רקע=#44eeee
|רקע תמונה=black
|צבע טקסט=black
|תמונה=Mandel zoom 00 mandelbrot set.jpg
}}
{{עצבנות ויקי 2}}
▲|}
 
▲{| style=" border-color: black; border-style: solid; border-width: 3px1px; margin-right: auto;margin-left: auto; text-align: center; width: 500px300px;"
==שימושים אחרים==
▲|'''
השימושים הראשונים המתועדים שנעשו בביטוי על במת הכנסת נשמעו ב-1982 ועסקו ב[[הסכמי קמפ-דייוויד]]. [[חבר כנסת|חברת הכנסת]] [[גאולה כהן]] השתמשה בביטוי בנאום ב-1 בפברואר 1982 שעסק בהודעת הממשלה על מצב התעסוקה. ח"כ [[יצחק שמיר]] השתמש בביטוי בדיון שעסק בפינוי ישובים, כמו גם ח"כ [[צ'ארלי ביטון]]. השימוש הראשון שנעשה בביטוי לאחר חתימת הסכם אוסלו היה של חבר הכנסת מסיעת [[הליכוד]] [[מאיר שטרית]] ב-21 בספטמבר 1993 בדיון על הצעת אי-אמון בגלל מסירת נשק למשטרת אש"ף.
אפשר להשיג אותי בדואר אלקטרוני: <BR>
'''bgu.ac.il [[כרוכית]] eman.'''
 
[[משתמש:Eman/ (: \ ):|(: \ ):]]
==הערות שוליים==
[[משתמש:Eman/♥|♥]]
{{הערות שוליים}}
[[משתמש:eman/ארגז חול|ארגז חול]]
 
|}
{{ערך יתום}}
[[קטגוריה:ניבים וביטויים ישראליים]]
[[קטגוריה:ביטויים פוליטים]]
[[קטגוריה:תעמולה]]
[[קטגוריה:ישראל: היסטוריה פוליטית]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/משתמש:Eman"