הבדלים בין גרסאות בדף "יהודה נבון"

נוספו 47 בתים ,  לפני 9 שנים
מ
הגהה
מ (הגהה)
}}
 
ה[[רב]] '''יהודה נבון''' היה רב ארץ ישראלי ב{{ה|מאה ה-19}}.
ה[[רב]] '''יהודה נבון''' נולד בירושלים, לאביו הרב [[חיים רפאל נבון]]. חיבר את הספר "דגל מחנה אפרים" תרוץ הקושיות בספרו של אבי סבו הרב [[אפרים נבון]] "מחנה אפרים". היה מכונה "מורנו", לבית נבון. היה שליח חברון לצפון אפריקה בשנת [[תקנ"ז]] ([[1797]]). ב[[תקצ"ו]] ([[1836]]) יצא בשליחות [[ירושלים]] ושוב בשנת [[תר"ד]] ([[1844]]). מונה לראש [[אב"ד]] לפקיד הכוללות ול[[ראשל"צ]] של ירושלים, אחרי פטירת קרובו, הרב [[יונה משה נבון]] ב[[תר"א]] ([[1841]]), למשך פחות משנה אחת עד [[תר"ב]] ([[1842]]).בגלל וויכוח על המינוי, בין תומכיו לתומכי הרב [[חיים אברהם גאגין]]. הוא נאלץ לפנות מקומו לרב [[חיים אברהם גאגין]]- גם בשל חולשתו וזקנתו- ובעיקר כדי להשכין [[שלום]] בעדה. נתפרסם בדורו בעיקר בשל דאגתו לציבור. חיבר את הספר "דגל מחנה אפרים", בו מתרץ הקושיות שנשאלו על ספר סבו [[מחנה אפרים]]. נפטר בירושלים בכ"ג ב[[כסלו]], [[תר"ה]] ([[1844]]). קבור בחלקת הספרדים שב[[הר הזיתים]].
 
ה[[רב]] '''יהודה נבון''' נולד בירושלים, לאביו הרבלהרב [[חיים רפאל נבון]]. חיבר את הספר "דגל מחנה אפרים" תרוץ הקושיות בספרו של אבי סבו הרב [[אפרים נבון]] "מחנה אפרים". היה מכונה "מורנו", לבית נבון. היה שליח חברון לצפון אפריקה בשנת [[תקנ"ז]] ([[1797]]). ב[[תקצ"ו]] ([[1836]]) יצא בשליחות [[ירושלים]] ושוב בשנת [[תר"ד]] ([[1844]]). מונה לראש [[אב"ד]] לפקיד הכוללות ול[[ראשל"צ]] של ירושלים, אחרי פטירת קרובו, הרב [[יונה משה נבון]] ב[[תר"א]] ([[1841]]), למשך פחות משנה אחת עד [[תר"ב]] ([[1842]]). בגלל וויכוח על המינוי, בין תומכיו לתומכי הרב [[חיים אברהם גאגין]]. הוא נאלץ לפנות מקומו לרב [[חיים אברהם גאגין]]- גם בשל חולשתו וזקנתו- ובעיקר כדי להשכין [[שלום]] בעדה. נתפרסם בדורו בעיקר בשל דאגתו לציבור. חיבר את הספר "דגל מחנה אפרים", בו מתרץ הקושיות שנשאלו על ספר סבו [[מחנה אפרים]]. נפטר בירושלים בכ"ג ב[[כסלו]], [[תר"ה]] ([[1844]]). קבור בחלקת הספרדים שב[[הר הזיתים]].
 
==קישורים חיצוניים==
424

עריכות