ברית הציונים הרוויזיוניסטים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
רווח |
הגהה |
||
שורה 9:
|התמזגה לתוך=[[תנועת החרות]]
}}
'''ברית הציונים הרוויזיוניסטים''' (ראשי תיבות: '''הצה"ר''', קרי: הצוהר), היא תנועה ו[[מפלגה]] [[ציונות|ציונית]] עולמית שנוסדה על ידי [[זאב ז'בוטינסקי]]. שמה נובע מהדרישה לרוויזיה (בחינה מחדש) במדיניותו הפייסנית של [[חיים ויצמן]],
הצה"ר היוותה למעשה את הזרוע המדינית והפוליטית של ה[[ציונות רוויזיוניסטית|ציונות הרוויזיוניסטית]].
שורה 15:
==הקמת התנועה==
[[תמונה:jabonew02.jpg|ממוזער|250px|ועידת היסוד של הצה"ר בפריז, 1925]]
ב-[[18 בינואר]] [[1923]] הודיע זאב ז'בוטינסקי במכתב על התפטרותו מן [[ההנהלה הציונית]] ומן [[ההסתדרות הציונית]]. הדבר קרה על רקע אי הסכמה להצעת החלטה שלו שעל ההנהגה הציונית לנקוט מדיניות חד משמעית ופומבית נגד הצעדים האנטי ציוניים ואנטי יהודיים של [[המנדט הבריטי|ממשלת המנדט]]. ב[[יולי]] [[1923]] החל ז'בוטינסקי לכתוב בעיתון הציוני "[[ראזסוויט]]" אודות גישתו לבעיות ה[[ציונות]] והשקפותיו בענייני חברה, [[כלכלה]] וביטחון. מאמריו קנו לו תמיכה במיוחד אצל צעירים [[המדינות הבלטיות|במדינות הבלטיות]], במזרח [[פולין]], ובקהילות של מהגרים יהודים מ[[רוסיה]] בערי [[אירופה]] השונות וב[[ארץ ישראל]]. ז'בוטינסקי הוזמן להרצות ב[[ברלין]] בפני צעירים יהודים דוברי [[רוסית]]. הוא ענה בשלילה לבקשותיהם שיחזור לפעילות פוליטית, אך הסכים לקשר אותם לקבוצות אחרות שתמכו בהשקפותיו על רפורמה בציונות. בסתיו של אותה שנה יצא למסע הרצאות מטעם עיתונו. הרצאותיו נחלו הצלחה רבה. ב[[ריגה]] הרצה בפני ברית הסטודנטים "חשמונאי". אלה מחו כנגדו שמצד אחד הוא מעלה דרישות מהפכניות, אך מצד שני אינו מוכן לקחת בהן חלק. קריאות דומות הגיעו מציונים ב[[בולגריה]] ו[[יוון]]. באותו זמן גם התוודע ז'בוטינסקי לקבוצת הצעירים בריגה שכללה את [[אהרן צבי פרופס]], [[גרשון שץ]], מרדכי הלשטיין ויצחק ראפאפורט, שהיוותה בסיס לתנועת [[בית"ר]].
באוקטובר [[1924]] הודיע ז'בוטינסקי כי ב[[פריז]] יפתח מטה שירכז את פעילות קבוצות האופוזיציה בציונות. פניות רבות נעשו אל הקבוצה המתהווה מכל רחבי אירופה. בין ה-25 ל-30 באפריל [[1925]] התכנסה הוועידה הראשונה של הקבוצה בפריז עם נציגי אקטיביסטים מ[[ארץ ישראל]], בולגריה, יוון, [[לטביה]], [[גרמניה]], [[אנגליה]] ו[[אוסטריה]]. התקבלה בה הצעת ז'בוטינסקי כי שאיפת הציונות תהא הקמת קהילה יהודית המהווה רוב בארץ ישראל משתי גדות [[הירדן]]. כמו כן יש לבטל את פירוש הציונות של בריטניה לפי [[הספר הלבן הראשון|הספר הלבן של צ'רצ'יל]]. הוועידה החליטה כי הגוף החדש יקרא "ברית הציונים הרוויזיוניסטים".
שורה 21:
הברית הרוויזיוניסטית הוכרזה כחלק מן ההסתדרות הציונית אשר שומר לעצמו את הזכות לנהל הסברה פרטית בקרב יהודים לפי השקפתו. ז'בוטינסקי נאלץ להסכים, בניגוד לרצונו ופרישתו מההסתדרות הציונית, לעמוד בראש הרשימה הרווזיוניסטית לבחירות הקרובות ל[[הקונגרס הציוני העולמי|קונגרס הציוני]]. דחף אותו לכך גם חששו מהצעת ויצמן להרחבת הרכב [[הסוכנות]] על ידי הכנסת אנשי הון יהודים שאינם בהכרח ציוניים. החלטותיה של הצה"ר בתחילת דרכה היו חידוש [[הגדודים העבריים]] כחלק מחיל המצב של בריטניה בארץ ישראל, יצירת תמיכה המונית מטעם יהודי העולם שתופנה כלפי הממשלות להגשמת הרעיון הציוני, והקמת קרן כספית לתנועה.
בקונגרס הציוני ה-14, שנערך בווינה ב-[[1925]], שימש ז'בוטינסקי כציר היחיד של הרוויזיוניסטים, אולם התגבשה סיעה של ארבעה צירים עם אנשי [[המזרחי]], הספרדים, ו[[הציונים הכלליים]]. בנאום שהשאיר רושם גם על מתנגדיו הכריז ז'בוטינסקי על מטרות ברית הצה"ר, מתח ביקורת על הנהלת הציונות והביע התנגדות להצעת הרחבת הסוכנות.
בקונגרס ה-15 ([[1927]]), לאחר הצטרפות חברים חדשים רבים לתנועת הצה"ר ובהשפעת מסעות הסברה של ז'בוטינסקי ב[[הבלקן|בלקן]] ובולגריה, גדלה הסיעה ל-10 צירי קונגרס אשר קיבלו קולות של כ-8400 מצביעים.
שורה 58:
==לקריאה נוספת==
{{פורטל|'''לשער לנושאים, אישים ומאמרים בתולדות היישוב, ראו [[פורטל:היישוב|פורטל היישוב]]
*זאב ז'בוטינסקי, סדרת '''אגרות''', '''כרך 8''', (1932-1933),
{{ציונות}}
| |||