עברית בעברית – הבדלי גרסאות

"'''עברית בעברית'''" היא [[פדגוגיה|שיטה בהוראת]] ה[[עברית]] שפותחה על ידי [[יצחק אפשטיין]]. עקרונותיה היו: לימוד טבעי הקרוב לאופן שבו נלמדת [[שפת אם]]; שיתוף כל החושים; לימוד על דרך ה[[אינדוקציה]] – מהפרט לכלל; ההוראה מדורגת בהיבטים מגוונים: קל מול כבד, קרוב מול רחוק, מוכר מול בלתי מוכר; התבססות על תחומי העניין של הילד; על קשר קרוב עם הסביבה הטבעית; שילוב שירה ומשחק; השפה שימשה כלי לאומי לצורך חידוש ההתיישבות בארץ.

כמאה שנה לפני אפשטיין, מתאר [[שלמה מיימון]] באוטוביוגרפיהב[[אוטוביוגרפיה]] שלו "[[חיי שלמה מימון]]" את שיטת ההוראה בחדר שבו למד כלימוד של עברית ללא הנחיות דקדוקיות כלשהן (דבר הנראה בעיניו פגום מיסודו), ולמעשה כחיקוי של הדרך בהשבה אדם לומד את שפת אמו.

* שלמה הרמתי, '''שלושה מורים ראשונים''', הוצאת [[יד בן צבי]], [[תשמ"ה]].