שכונת שפירא – הבדלי גרסאות

השכונה יושבה על ידי עולים ממקומות שונים בעולם, ואופייה ההטרוגני נשמר עד היום. תחילה הגיעו אליה פליטים יהודים שעזבו או גורשו מיפו לאחר [[פרעות תרפ"א|מאורעות 1921]]. קבוצת העולים הראשונה שהשאירה את חותמה בשכונה הייתה של עולים מ[[בוכרה]], שנוכחותם בולטת במקום גם כיום. בשנות השלושים הגיעה לשכונה קבוצה גדולה של יהודים מ[[סלוניקי]] שב[[יוון]]. יהודים אלו הקימו בשכונה את [[בית כנסת|בית הכנסת]] "בית תפילה", שזכה לשם "בית הכנסת של הקומוניסטים" משום שבו לא נגבו כספים ולא חולקו משכורות לנושאי תפקידים.

 

 

כשנכשלו נסיונות אלו עלתה הצעה להקים במקום מועצה מקומית שלא תהיה שייכת לתל אביב וגם לא ליפו‏‏. גם הצעה זו נדחתה, למורת רוחם של תושבי השכונה, שקבלו על כך שאינם מקבלים כל תמורה עבור כספי המיסים העירוניים שהם מעלים:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=‏'''עד מתי יתעללו בשכונתינו?''': פרשת הניקיון בשטח שכונתינו, שהיא אחת ההוכחות הבולטות ביותר על חוסר יכולת ורצון טוב מצד עירית יפו לספק לנו את השירותים המינימליים ביותר, טרם הסתיימה [...] האם תראה פעם עירית יפו שהיא באמת ראויה להיקרא עיריה ולה גם זכות מוסרית איזה שהיא לגבות מיסים? מפני שהשימוש ה א כ ז ר י הבלתי פוסק מצדה בסמכויות פורמליות הנובעות מחוק שהוא נגד רצונם המאוחד של כל התושבים, יגמר פעם ולתמיד באם סבלנותנו תפקע. ועכשיו אנו מזהירים אותה קבל עם שהגיע מצב כזה ! ! ! '''לא נהיה סבילים ואדישים כלפי עול מתמיד ! ! !''' }}‏‏<ref>‏פמפלט של ברית יוזמי שחרור השכונות, בתוך: '''שם''', עמ' 201. ההדגשות במקור‏</ref>