תקציב המדינה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגית: חזרות |
מ שוחזר מעריכות של 85.250.75.77 (שיחה) לעריכה האחרונה של EmausBot |
||
שורה 3:
שאלה מרכזית שנשאלת היא האם תקציב המדינה גבוה. בקרב הכלכלנים נהוג כי את גודל התקציב מודדים לפי כמה אחוזים הוא מהווה מה[[תמ"ג]] של המדינה. במדינות העולם ה-3 תקציב המדינה מהווה בין 10%-20% התמ"ג; במדינות קפיטליסטיות כגון ארצות הברית התקציב מהווה בין 25%-35% התמ"ג. במדינות סוציאליסטיות/קומוניסטיות בהן ישנה כלכלה ריכוזית התקציב מהווה בין 40%-55% התמ"ג. לכן ניתן לומר כי במדינות קומוניסטיות התקציב נחשב גבוה.
==השפעת הגלובליזציה על תקציב המדינה==
תהליכי ה[[גלובליזציה]] של סוף [[המאה ה-20]] התבטאו בצמצום תקציב המדינה. לשינוי זה הביאו שני תהליכים מקבילים, אחד ברמה האידאולוגית והשני ברמה החומרית.
ברמה האידאולוגית, הופיעה בזירה הפוליטית בשנות ה-80 של המאה ה-20 במרבית מדינות המערב מדיניות [[נאו ליברליזם|נאו ליברליסטית]], הדוגלת בהפחתת [[מעורבות המדינה במשק]], יעד המושג דרך [[הפרטה]] וצמצום תקציב המדינה.
ברמה החומרית, השינויים באופן זרימת ה[[הון]] בשוק העולמי הביאו לניידות גבוהה מאוד של ההון. כתוצאה מכך, בעלי הון היו חופשיים להשקיע בכל מדינה ובחרו במדינות שהציעו להם את התנאים הטובים ביותר - ובעיקר את ה[[מס|מיסוי]] הנמוך ביותר. מצב זה הביא את ממשלות העולם להיכנס ל"{{ה|מרוץ לתחתית}}" - מדינה הורידה את מיסיה כדי להיות אטרקטיבית למשקיעים, ואילצה את שכנותיה לעשות אותו דבר כדי לשמור על האטרקטיביות שלהן. הורדת המסים אצל השכנות העלימה את היתרון היחסי של המדינה, ואילצה אותה להוריד שוב מסים - בתהליך שטרם הסתיים וסופו אינו נראה באופק. הורדת המסים הבלתי פוסקת מרוששת את תקציב המדינה.
שני הגורמים לעיל הביאו להתרוששות תקציב המדינה, ולכן למצב בו המדינה אינה יכולה לממן את הזכויות החברתיות הרחבות שהיו נהוגות. כתוצאה מכך ומתפיסה אידאולוגית נאו-ליברלית, חל מאז שנות השמונים של המאה ה-20 כרסום מתמיד בהיקפן של ה[[זכויות חברתיות|זכויות החברתיות]].
==תקציב המדינה בישראל==
| |||