מיכאיל באקונין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 9:
הממשל הרוסי ידע על פעליות מהפכנית של באקונין ובשנת [[1843]] דרש ממנו לחזור לתחומי [[האימפריה הרוסית]]. באקונין סירב וכתוצאה מכך, בשנת [[1844]] הוא נושל מכל רכושו ברוסיה והתקבלה החלטה שבמידה והוא יחזור והוא יישלך ל[[סיביר]].
 
בעודו בשווייץ נקרא על ידי הממשל הרוסי לחזור למולדתו, וסירובו לחזור גרם לכך שהנכסים שלו הוחרמו. ב־[[1848]], עם חזרתו ל[[פריז]], הוציא לאור מנשר תוקפני נגד רוסיה אשר הביא לגירושו מצרפת. [[אביב העמים|התנועה המהפכנית של 1848]] נתנה לו את ההזדמנות לה חיכה להפיץ את דעותיו ברבים.
 
בקונין היה בין יוזמי [[הקונגרס הסלאבי]] ב[[פראג]] (ביוני 1848), בו ראה הזדמנות להתאחדות ה[[סלאבים]] כנגד האימפריות הרוסיות וה[[האימפריה האוסטרו-הונגרית|אוסטריות]]. כתוצאה מכך, הוא נאסר ב[[דרזדן]] ב־[[1849]]. תחילה נשפט למוות ולאחר מכן גזר דינו הומר למאסר לכל החיים. הוא הועבר לסמכויות רוסיה ונשלח ל[[סיביר]] ב־[[1857]]. הוא הצליח לברוח דרך [[יפן]] ו[[ארצות הברית]] עד שהגיע ל[[בריטניה]] ב־[[1861]]. הוא בילה את שארית חייו בגלות, בעיקר בשווייץ.