מפעל הביבליוגרפיה העברית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←היסטוריה: תקלדה |
|||
שורה 12:
ההצעה לכתוב ביבליוגרפיה יהודית לאומית מקיפה עלתה ב-[[1953]], על ידי ד"ר [[ישראל מהלמן]]. ד"ר מהלמן ניסה במשך כמה שנים לעניין מוסדות אקדמיים שונים בהצעתו. ב- [[1959]] חתמו [[האוניברסיטה העברית]], [[מוסד ביאליק]], [[מוסד הרב קוק]] ו[[משרד החינוך]] על הסכם משותף שמכוחו הוקמה חברה בשם מפעל הביבליוגרפיה העברית. ב- [[1960]] הציע ד"ר מהלמן, יחד עם [[אברהם מאיר הברמן]] ו[[אברהם יערי]], תוכנית לביבליוגרפיה מקיפה של הספרים העבריים המודפסים. הייתה גם הצעה אחרת של הספרייה הלאומית, שנציגה היה שלמה שונמי. הצעה זאת הייתה מצומצמת בהיקפה בהשוואה להצעה הראשונה. ב[[אפריל]] 1961 פרש מוסד הרב קוק ממפעל הביבליוגרפיה.
המייסדים הניחו שיידרשו שמונה עד עשר שנים להשלמת העבודה והניחו שהיא תכלול 13-12 כרכים{{הערה|מפעל הביבליוגרפיה העברית, עמ' [4]}}. למעשה העבודה לא הושלמה עד היום. בשנת [[1963]] הוציא המפעל חוברת לדוגמה בת 116 עמ' שהוכנה על ידי [[נפתלי בן מנחם]] וצוות העובדים במפעל, שכלל חמישה עובדים: ברוך מרדכי כהן (עורך שותף במהדורה המוערת של
בשנת [[1964]] פורסמה חוברת לדוגמה נוספת שכללה אותם ערכים בתוספת הערך [[אחד העם]] ומבוא מאת [[גרשם שלום]].{{הערה|'''חוברת לדוגמה''', [[האוניברסיטה העברית]], [[מוסד ביאליק]], [[משרד החינוך והתרבות]] ומפעל הביבליוגרפיה העברית, [ירושלים], תשכ"ד (1964). (48 עמודים). ([{{NNL|001001096}} פרטים] בקטלוג הספרייה הלאומית)}} בקונגרס העולמי הרביעי למדעי היהדות [[1965]] פרסם גרשם שלום דו"ח על פעילות המפעל ובו מסר שהמפעל עובד ברצינות מאז 1962 בצוות מלא ורשם כבר 35,000 כרטיסים כשמתוכם 10,000 הם עיולים ראשיים<ref>Roger S. Horn. Creating a national bibliographic past</ref>.
|