ג'אן גלאצו ויסקונטי – הבדלי גרסאות

בשנת [[1385]] החליט להשתלט על העיר מילאנו, שהייתה בשליטת דודו, [[ברנבאו ויסקונטי]]. נכדתו של הדוד בן ה-75, [[איזבו מבווריהמבוואריה]] עמדה להנשא ל[[שארל השישי, מלך צרפת]], דבר שעתיד היה לחזק את מעמדו של ברנבאו. פרט לכך, העיר נאנקה תחת שלטונו הרודני והייתה בשלה לשליט חדש. ג'אן גלאצו הזמין את דודו למפגש שבעיצומו אסר אותו והובילו בפומבי בחוצות. פעולתו הראשונה הייתה הכרזה על הורדת נטל ה[[מס]]. הוא הוכרז כשליט על ידי ההמון במהלך הילולה בה נבזז ארמונו של ברנבאו והועלו באש יומני המיסים. בכורו של ברנבאו נכלא ושני בניו האחרים גורשו. ברנבאו עצמו נכלא ומת זמן קצר מאוחר יותר בתא כלאו וסביר להניח שהורעל<ref>[[ברברה טוכמן]], '''ראי רחוק''' עמודים 402 - 403</ref>. דרך השתלטותו על נחלת דודו היה גם לשליט הערים [[ורונה]], [[קרמונה]], [[קומו]], [[לודי]], [[אלסנדריה]] ו[[רג'יו אמיליה]]. ערי לומבדיה האחרות נכנעו בזו אחר זו.

[[ולנטינה ויסקונטי]], בתם המשותפת של ויסקונטי ואשתו הראשונה, הייתה לימים אמו של [[שארל הראשון, דוכס אורליאן]] וסבתו של [[לואי השנים עשר, מלך צרפת]]. היא עברה להתגורר בחצר [[מלך צרפת]], שם הסתכסכה עם המלכה איזבו מבווריהמבוואריה (אשת [[שארל השישי, מלך צרפת|שארל השישי]]), נכדתו של ברנבאו ויסקונטי. ולנטינה נאלצה לעזוב את [[פריז]] תחת מעטה [[רכילות]] ובשל כך איים ג'אן גלאצו ויסקונטי במלחמה על צרפת.