האירוסין והנישואין בזמן המשנה והתלמוד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 38:
 
==זמן הנישואין==
זמן הנישואין היה לעיתים שנים מספר לאחר האירוסין, כך למשל מסופר אודות [[רב יוסף בריה דרבא|רב יוסף]] בנו של [[רבא]]: כאשר התארס עם בת זוגו, סוכם בין הצדדים כי ילך ללמוד מיד אחר האירוסין בבית מדרשו של [[רב יוסף]] שש שנים. לאחר שלוש שנים הוא החליט לחזור לעירו בערב יום הכיפורים, כדי לראות את אשתו (האירוסין הוא כינוי ל[[קידושין]] שנערכו בנפרד מה[[נישואין]]), אך אביו רבא, יצא מולו בכלי זין, כיוצא למלחמה, והביע את תרעומתו הרבה על מעשה זה, שמראה כי אינו שקוע דיו בלימוד התורה, עד שזכר מאשתו. המריבה נמשכה, עד ששתיהםששניהם לא הספיקו לאכול את ה[[סעודה מפסקת|סעודה המפסקת]] לפני [[יום הכיפורים]]{{הערה|{{בבלי|כתובות|סג|א}}.}}. אודות חכמים אחרים מסופר כי הלכו ללמוד שניםשתים עשרעשרה שנים לפני הנישואין{{הערה|{{בבלי|כתובות|סב|ב}}.}}.
 
לאחר שהוחלט לקיים את הנישואין, היו מסכמים החתן והכלה על זמן הנישואין הסופי. על הנישואין להערך בהסכמה מליאה של הכלה או אביה - אם היא [[קטנה (הלכה)|קטנה]], ואם לא - אין להם כל תוקף.
 
חז"ל כי תיקנו כי על החתן והכלה לתת זמן מספקמספיק זה לזה, החל מהזמן בו הוחלט סופית לערוך את הנישואין עד החתונה, לפחות כ[[חודש]], וזאת אם היא התארסה בעודה [[בוגרת (הלכה)|בוגרת]], כך שכבר לפני אירוסיה הכינה ככל הנראה את תכשיטיה, מכיון שכבר הגיע זמנה להנשא, ועליה להכין רק את הצרכים הסמוכים לחתונה. לעומת זאת, אם היא התארסה בעודה קטנה, כך שלא הכינה את תכשיטיה לפני האירוסין מכיון שעדיין לא בגרה, יש לחתן להותיר לכלה מרווח זמן של שנים עשר חודש{{הערה|{{בבלי|כתובות|נח|א}}.}}. כאשר מדובר ב[[אלמנה]], די ב[[חודש]] כדי שתכין את תכשיטיה, שכן יש לה כבר תכשיטיןתכשיטים מהנישואין הראשונים.
 
אם החליטו הצדדים להפרד והאשה תבעה מהבעל גט או שמתה, נחלקו חכמים אם עליה להחזיר את טבעת הקידושין לחתן, כלומר את ההפרש שבין שווי [[פרוטה (מטבע עתיק)|פרוטה]] לשווי הטבעת, לבעל, שכן יתכן שהוא הביא לה את הטבעת רק על מנת שתנשא עימו ותשתמש בובה בעודה נשואה עימו. לפי [[רבי יהודה הנשיא]] ורבו [[רבי מאיר]], "קידושין לטיבועין נתנו", כלומר אדם נותן את טבעת הקידושין לאשתו בלי חשבון שהיא תבוא עם הטבעת לבית בעלה לאחר הנישואין, ולכן גם אם נפרדו לפני הנישואין אין עליה להחזיר את הטבעת, לעומת זאת סבורים [[רבי נתן]] ו[[רבי יהודה]] כי "קידושין לאו לטיבועין ניתנו" ועליה להחזיר את הטבעת, ו[[רבי יוסי]] קובע כי הדבר ספק, ולכן עליהם לחלוק בכסף, ולקזז ממנו את דמי ה[[כתובה]] שחייב להביא לה{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|קמה|א}}.}}. כמובן שבמקרה שהבעל אשם אין בידו לתבוע את טבעת הקידושין מהאשה.
 
==מעמד הנישואין==