דיברה תורה כלשון בני אדם – הבדלי גרסאות

בחז"ל מופיע הביטוי בכעשרים מקומות (למשל, [[תלמוד בבלי]] [[מסכת ברכות|ברכות]] לא, ב; [[יבמות]] עא, א; ועוד), ובהם הוא מובא כדי להסביר מדוע תנא מסוים (לרוב בשיטת [[ישמעאל בן אלישע|רבי ישמעאל]] )
אינו דורש את דיוקו של הפסוק. ההסבר לכך הוא, שעל אף אלוהיותה של התורה, הרי שהיא "דיברה כלשון בני אדם", ובני אדם אינם מדקדקים בכל אות מלשונם.