יצחק סטנוב – הבדלי גרסאות

ספרו החשוב ביותר הוא "משלי אסף" – קובץ [[שירה|שירים]] בסגנון מקראי, חיקויים ל[[משלי]], [[תהלים]], [[קהלת]], [[בן סירא]] ו[[חכמת שלמה]], שעליהם חתם בשם "אסף (=אייזיקאיציק סטנוףסטנוב פודוליה) בן ברכיה". השירים עוסקים ברובם בעניינים [[פילוסופיה|פילוסופיים]], אך לא נמנעים לעסוק גם בנושאים איזוטריים כמו ניקוב מרגליות או דרכים למזיגת [[יי"ש]]. בשיריו השתמש סטנוב בין השאר ב[[לשון חז"ל]], בניגוד מוחלט לנורמה הספרותית של המשכילים, שתבעה שימוש ב[[עברית מקראית]] בלבד. הוא חיבר ספרי שירה נוספים, שבהם חיקה את סגנון [[שירת ימי הביניים של יהדות ספרד]] ואת סגנון [[הזוהר]]. חיבר ספרים רבים בענייני [[דקדוק]] ונוסח ה[[תפילה (יהדות)|תפילות]]. בנוסף חיבר ספר [[מוסר]] בשם "ספר המידות". חיבר פירוש על [[תהילים]] ופרסם אותו בשם ה[[רשב"ם]]. בספרו "דברי ריבות", שדן בשאלות הזמן וכתוב כחיקוי לספר [[הכוזרי]], נרשם מקום הדפוס "[[קושטא]]", בעוד למעשה נדפס כמו רוב ספריו בברלין. על הספר "מנחת ביכורים" חתם את שם בנו, [[שלמה שינמן]]. יש משערים שסייע ל[[שאול ברלין]] לזייף את [[שו"ת]] "בשמים ראש", שיוחס על ידי ברלין ל[[רא"ש]].