המוזיאון לאמנות המזרח הרחוק – הבדלי גרסאות

ביוזמת [[קרל שוורץ]] הוצג אוסף נהרי בשנת [[1953]] ב[[מוזיאון תל אביב]] הישן. יחיאל נהרי קיווה שהאוסף יוצג באופן קבוע במוזיאון בישראל, אך לא זכה לכך בחייו. לאחר מותו הפתאומי נודע כי ציווה לתרום את האוסף לעיר מגוריו, רמת-גן. בשנת [[1974]] הוצג האוסף לראשונה ברמת-גן, אך רק לתקופה קצרה, שלאחריה הוחזר לארגזים ונשמר במחסני עיריית רמת-גן. בשנת [[1988]] מונה צוות מקצועי מיוחד כדי להעריך ולשקם את האוסף ולהכינו לקראת הצגתו במשכן של קבע. בנובמבר [[1988]] נפתח רשמית המוזיאון לאמנות המזרח הרחוק ע"ש יחיאל נהרי במשכנו הקבוע.

יחיאל נהרי היה איש עסקים אמיד מאוד. עסקי העץ שלו היו חובקי עולם. הוא נולד בעיירה ויינגרוב שבפוליןשב[[פולין]]. הוא עלה לארץל[[ארץ ישראל]] בשנת [[1938]] ועיברת את שם משפחתו מינז'ירז'בסקי (שפירושו בפולנית נהר קטן) לנהרי. לימים, עם התרחבות עסקיו, קבע את מקום מושבו ב[[מונטריאול]]. לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] נודע לו שכל משפחתו נספתה בשואה. הוא יצא לאירופה והחל לעזור לניצולי השואה. שם קראו לו הנדבן הגדול. בישראל כינו אותו "האיש במעיל"{{מקור}}, משום שבתקופת הצנע בארץ נהג להסתובב במעברות ובשכונות עוני כשהוא לבוש מעיל גדול עם כיסים תפוחים ועמוסים בתלושי מזון, אותם חילק ביד נדיבה לכל נזקק. נהרי נסע בעולם והתאהב במזרח הרחוק. בשלב מסוים החל לרכוש חפצי אמנות. במקביל לעסקי העץ, פתח גם חנות עתיקות במונטריאול. בגיל 49 הוא התחתן עם מזכירתו, יהודיה ילידת בולגריה, שניהלה את המשרדים שלו במונטריאולב[[מונטריאול]] ובפריזוב[[פריז]]. נולדו להם שתי בנות, ובשנת [[1961]] החליט לחזור ל[[ישראל]]. יחיאל, אשתו ושתי בנותיו עלו לישראל והקימו את ביתם ברמתב[[רמת-גן]]. בשנת [[1962]] נפטר יחיאל נהרי באופן פתאומי מהתקף לב, כשהיה ב[[אירופה]]. האם ושתי בנותיה נשארו בארץ עד שנת [[1974]], ואז החליטו לחזור למונטריאול.