S-125 נייבה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 52:
מפקד חיל האוויר [[מוטי הוד]] ביקש בישיבת מטכ"ל לתקוף את הסוללות ולהשמידן מהאוויר אך בקשתו נדחתה מחשש לפגיעה בצוותים [[ברית המועצות|הסוביטיים]] שהפעילו אותם. במקום זאת התקבלה החלטה למנוע מהמצרים מלקדם את הסוללות למרחק קטן מ- 30 ק"מ מהתעלה כך שלא יפגע חופש הטיסה של חיל האוויר מעל לתעלה.
ב - [[1 במרץ]] 1970 החל חיל האוויר בתקיפת תחנות [[מכ"ם]] החטיבתיות שעמן עתידות לפעול הסוללות וכן הופצצו המחפורות שהיו בבניה. הפצצות חיל האוויר עיכבו את הקמת המחפורות והעתקת הסוללות אל התעלה אך לא מנעו אותה. בדיעבד הסתבר מפרסומים מצריים כי בהפצצות חיל האוויר נהרגו כ- 4,000 עובדים אזרחים שהקימו את המחפורות.
המערכת השתתפה ב[[מלחמת ההתשה]] במערכים משולבים של טילי SA-2 ו- SA-3 אשר דילגו מאתר לאתר וביצעו [[מארב טק"א|מארבי טק"א]] שבהם הצליחה לצמצם את חופש הפעולה שלו באזור [[תעלת סואץ|התעלה]].
 
עם פריסת המערכת פנתה ישראל ל[[ארצות הברית]] בבקשה למידע אודותיה. אולם גם לאמריקאים היתה המערכת בלתי מוכרת (המערכת היתה חדישה ולא השתתפה ב[[מלחמת וייטנאם]]). לנוכח הקושי באיסוף מודיעין אודות הטילים החדשים ממקורות אחרים ובעיקר העדר נתונים אלקטרוניים, ביקש חיל האוויר לבצע פשיטה שבה יושגו חלקי המערכת, מסמכים ואף לשבות מפעילים שלה (בדומה ל[[מבצע תרנגול 53]]).