שדמות דבורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סותר את המקורות
שורה 18:
לאחר שנה מהעלייה על הקרקע קיבלו המתיישבים הודעה ששנת החכירה הסתיימה ועל כן לא קיבלו המתיישבים סיוע מפיק"א או מהמוסדות הלאומיים. החכירה הזמנית חודשה משנה לשנה, ובשנה החמישית אושר המושב על ידי פיק"א{{הערה|שם=עומרבשערה|{{דבר||עומר בשערה|1945/08/10|00402}}}}. באוגוסט 1941 היו במושב כ-50 נפש, כולל חמישה ילדים{{הערה|{{דבר|יוסף שפירא|ארגון עומר בשערה|1941/08/18|00205}}}}.
 
לאחר סיום [[מלחמת העולם השנייה]] הוחל בבניין 40 בתים במקום על ידי פיק"א. לצורך כך החומה פורקה ושמשה כחומר לבניין{{הערה|{{דבר||שדמות דבורה|1945/11/11|00309}}}}. הבתים נחנכו בסוף מאי 1946{{הערה|{{דבר||40 בתים נחנכו בשדמות דבורה|1946/06/02|00120}}}}. המושב חולק ל-50 נחלות של 100 דונם, 40 הוקצו למתיישבים ועוד עשרה חיכו לחיילים משוחררים.
 
ב[[מלחמת העצמאות]] תושבי שערה ברחו לארצות ערב וכפרם הוחרב, ולאנשי שדמות דבורה היתה הרחווההרווחה בטחונית. בעקבות כך בסוף [[שנות הארבעים]] ותחילת [[שנות החמישים]] חולקו נחלות לכל תושבי המושב מתוכן הופשרו חלק מהאדמות לבנייה בהם הקימו התושבים משקים חקלאים לכל משפחה בעוד ששאר אדמות המושב חולקו בין התושבים לעיבודים חקלאיים.
במהלך [[שנות השבעים]] הופשרו קרקעות לבנייה במסגרת הרחבת המושב בחלקו הדרומי של המושב ונמכרו לבני התושבים הוותיקים של היישוב כמו גם לתושבים חדשים.