פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 3,743 בתים ,  לפני 7 שנים
←‏סיבות לדמוקרטיזציה: הרחבה מויקיפדיה האנגלית
 
*'''ערכים דמוקרטיים'''- ב''[[מודרניזציה]], שינוי תרבות ודמוקרטיה'',{{הערה|New York: Cambridge University Press, 2005}} רונלד אילנגהרט (Ronald Inlgehart) וכריסטיאן וולזל (Christian Welzel) מסבירים את השלבים המובילים לדמוקרטיזציה,{{הערה|Christian Welzel, Ronald Inglehart & Hans-Dieter Klingemann (2003). "The Theory of Human Development: A Cross-Cultural Analysis." European Journal of Political Research 42:341-379}} כשלבים אשר מסמיכים "אנשים רגילים" להפוך ל[[אזרח]]ים דמוקרטיים. ישנם שלושה שלבים מרכזיים; בשלב הראשון, משאבים רבים יותר מגיעים לידי האזרחים, דבר אשר מאפשר להם להיחשף לערכים דמוקרטיים (בין אם ע"י תקשור עם דמוקרטיות (כמו המהפכה ב[[תוניסיה]] שהחלה, בין היתר, בגלל החשיפה ל[[טוויטר]]) ובין אם ע"י רכישת השכלה). אזרחים רבים מזדהים עם הערכים הדמוקרטיים (בין היתר: חופש הביטוי ושווין ההזדמנויות), דבר אשר בעצם מוביל לשלב השני והוא היאבקות התושבים למען ערכים אלו. השלב השלישי הוא כבר הדמוקרטיזציה עצמה: השלטון מכניס את הערכים הנ"ל לחוק ובכך הופך לדמוקרטיה. השלב שבו מפנימים האנשים את הערכים הדמוקרטיים נחשב לשלב החשוב ביותר וההכרחי ביותר מבין שלושת השלבים. הוא זה שמוביל לייסוד דמוקרטיות חדשות ולביסוס מעמדן של דמוקרטיות וותיקות.{{הערה|Christian Welzel (2006). "Democratization as an Emancipative Process." European Journal of Political Research 45:871-96}} הוכח כי ההשפעות של מודרניזציה ועוד גורמים מבניים על דמוקרטיזציה תלויות בנטיה של שלבים אלו לעורר או לדכא את הערכים הדמוקרטיים בקרב האוכלוסיה.{{הערה|Christian Welzel (2007): "Are Levels of Democracy Affected by Mass Attitudes? Testing Sustainment and Attainment Effects on Democracy" International Political Science Review 28: 397-24}} עובדות נוספות מציעות כי ערכים דמוקרטיים מניעים אנשים להשתתף בפעולות [[קולקטיב]]יות שמכוונות להישגים דמוקרטיים (ביסוס או שיפור דמוקרטיה קיימת או מאבק למען ייסוד דמוקרטיה חדשה).{{הערה| Christian Welzel & Hans-Dieter Klingemann (2008). "Evidencing and Explaining Democratic Congruence: The Perspective of 'Substantive' Democracy." World Values Research 1:57-90}}
 
*'''אוכלוסיה [[הומוגניות (דמוגרפיה)|הומוגנית]]'''- יש הסוברים כי מדינות המפולגת בצורה חריפה, בין אם ע"י קבוצות אתניות, ובין אם ע"י דת או שפה, מתקשות בהקמת דמוקרטיה יעילה.{{הערה|Marsha Pripstein Posusney. Authoritatianism in the Middle East: Regimes and Resistance. ed. by Marsha Pripstein Posusney and Michele Penner Angrist (Lynne Rienner Publishers Inc., USA, 2005)}} הבסיס לסברה זו היא שהקבוצות השונות במדינה יתעניינו יותר בקידום עמדתן שלהן, מאשר בחלוקת כוחן עם קבוצות אחרות. [[הודו]] היא אחת הדוגמאות הבולטות למדינה שהיא דמוקרטית על אף ה[[הטרוגניות]] שלה.
 
*'''ניסיון קודם בדמוקרטיה'''- לפי כמה מהתאורטיקנים, קיומה או אי קיומה של דמוקרטיה בהיסטוריה של מדינה, יכולים להשפיע בצורה משמעותית על יחס המדינה לדמוקרטיה בעתיד. יש הטוענים, למשל, כי קשה מאוד (ואף בלתי אפשרי) ליישם דמוקרטיה במדינה שאין לה נסיון עבר עם צורת ממשל זו. במדינות כאלה, טוענים החוקרים, הדמוקרטיה צריכה להתפתח בהדרגה. אחרים טוענים לעומתם, כי נסיון עבר עם דמוקרטיה עשוי להוות מכשול עבור דמוקרטיזציה. מדינה, כמו למשל [[פקיסטן]], שבה הדמוקרטיה נכשלה בעבר, פחות תתפתה לנסות ליישמה שנית.
 
*'''התערבות חיצונית'''- דמוקרטיות רבות קמו לאחר התערבות [[צבא]]ית (למשל: [[יפן]] ו[[גרמניה]] אחרי [[מלחמת העולם השנייה]]).{{הערה|[http://en.wikipedia.org/wiki/G%C3%B6ran_Therborn Therborn, Göran (1977). ] [http://www.newleftreview.org/?view=1453 "The rule of capital and the rise of democracy: Capital and suffrage (cover title)". ] [http://en.wikipedia.org/wiki/New_Left_Review New Left Review.] [http://www.newleftreview.org/?issue=100 I 103 (The advent of bourgeois democracy): 3–41.]}}{{הערה|[http://www.independent.org/publications/tir/article.asp?issueID=47&articleID=599 The Independent]}} במקרים אחרים, [[דה-קולוניזציה]] סייעה בייסוד דמוקרטיות שהוחלפו במהרה ע"י משטרים [[אוטוריטארי]]ים. לדוגמא, בדרום [[ארה"ב]] אחרי [[מלחמת האזרחים האמריקנית|מלחמת האזרחים]], [[עבדות|עבדים]] לשעבר היו חסרי זכויות בגלל [[חוקי ג'ים קרואו]] בזמן תקופת השיקום של ארה"ב; לאחר עשורים רבים, הדמוקרטיה האמריקנית בוססה מחדש ע"י ארגונים אזרחיים (התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח) וצבא חיצוני (צבא ארה"ב).
 
*'''שכבות גיל'''- מדינות בעלות אוכלוסייה שבה יש כמות גבוהה של [[קשיש]]ים, נתפסות כמסוגלות לשמר את הדמוקרטיה (בהנחה שהמדינה כבר עברה דמוקרטיזציה מלאה). על פי ה[[תזה]] של ריצ'רד פ. קונקוטה (Richard P. Concotta), הנזכרת לעיל,{{הערה|[http://www.foreignpolicy.com/articles/2008/02/19/how_democracies_grow_up Foreignpolicy.com]}} כאשר האוכלוסיה הצעירה (אנשים בני פחות מ30) מהווה פחות מ40% מכלל האוכלוסיה, הדמוקרטיה בטוחה יותר.
 
== ראו גם ==