תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 48:
ב[[מגילת תענית]] מוזכר החג בקיצור נמרץ, כאחד מהימים שאסור להתענות ולספוד בו. בסכוליון (הפירוש הקדום המשוקע במגילה) מצוין חנוכה בפירוט, ובו גם מופיע לראשונה סיפור [[נס פך השמן]]: כאשר ביקשו החשמונאים לחדש את פעילות [[בית המקדש]] הם נתקלו בבעיה כיון שלא היה בידם [[שמן זית]] טהור להדלקת [[המנורה]], עד שלבסוף נמצא פך אחד, שהכיל שמן שהיה צריך להספיק ליום אחד בלבד, אך בפועל, בדרך [[נס|ניסית]] הדליקו ממנו את נרות המנורה במשך שמונה ימים, בעקבות נס זה קבעו חכמים להדליק נרות בחנוכה למשך שמונה ימים.{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/daat/toshba/makor/megilat-2.htm מגילת תענית בתרגום לעברית] ב[http://www.daat.ac.il/ אתר דעת]}}{{הערה|1=[http://www.tsel.org/torah/megtan/kislev.html מגילת תענית בארמית דפוס וילנא] באתר צל הרים}}:{{ציטוט|תוכן="כשנכנסו יונים להיכל טמאו כל השמנים שבהיכל, וכשגברה יד בית חשמונאי ונצחום, בדקו ולא מצאו אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן גדול שלא נטמא, ולא היה בו להדליק אלא יום אחד. ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים. לשנה אחרת קבעום שמונה ימים טובים."|מקור=מגילת תענית, על חודש כסלו, בתרגום לעברית}}
 
תיאור זה, המוכר בעיקר מ[[מסכת שבת]] ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]], שונה מהמסופר במקורות הקדומים יותר, והוא הראשון שמספר על נס פך השמן, ומשלבומוסיף אותו לצד הניצחון במלחמה המתואר כבר במקורות הקודמים.
 
ב[[על הניסים]], תוספת ל[[תפילת שמונה עשרה]] ול[[ברכת המזון]] הנאמרת בימי החנוכה, מודגש הניצחון הניסי במלחמה, שמלחמת השחרור משעבוד מלכות יוון הושגה באופן ניסי.