|
|
|
הדלקת נר חנוכה היא ה[[מצווה]] המאפיינת אותו במיוחד, ולפיה יש להדליק נר בכל ערב מערבי החנוכה (החל מיום כ"ד בכסלו בערב, ואילך) לאחר [[שקיעת החמה]] (למעט ב[[ערב שבת]] בו מדליקים קודם שקיעת החמה). ההדלקה היא בבית, במקום הנראה כלפי חוץ, כגון בפתח הבית או בחלון הנראה אל [[רשות הרבים (הלכה)|רשות הרבים]], מכיוון שמטרתה של ההדלקה היא לפרסם את הנס.{{הערה|{{רמב"ם|זמנים|מגילה וחנוכה|ד|יב}}}} [[מצווה]] זו מופיעה באופן מרומז כבר ב[[משנה]], אולם כתובה באופן מפורש רק ב[[תלמוד]]. מקובל להשתמש ב[[חנוכייה]] לצורך הדלקת הנרות, אך הדין המקורי מדבר על נרות בודדים.
מעיקר הדין מספיק להדליק נר אחד בכל לילה, עבור כל בני הבית, ואילו המהדרין במצווה מדליקים נר אחד עבור כל אחד מדיירי הבית, והמהדרין מן המהדרין מוסיפים בכל יום נר נוסף לכל אדם, וכך התקבל המנהג בתפוצות ישראל שכולם נוהגים כמהדרין מן המהדרין{{הערה|{{בבלי|שבת|כא|ב}}}}. חובת המצווה היא בין על גברים ובין על נשים אף שתמיד נשים פטורות מלקיים [[מצוות עשה שהזמן גרמן]] כיוון ש"אף הן היו באותו הנס"{{הערה|1=[http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%91%D7%AA_%D7%9B%D7%92_%D7%90 שבת כ"ג עמוד א'] ב[[ויקיטקסט]]. לאימרה זו יש שני פירושים מקובלים: פירוש ה[[תוספות]] שגזירות היוונים היו גם על נשים ולכן הן צריכות להודות ולקיים את מצוות החנוכה כמו גברים ופירושו של [[רש"י]] שהנס נעשה על ידי אשה, [[יהודית]]. [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%97_%D7%91 פסחים דף קח עמוד ב'] בויקיטקסט.}}. למעשה נהוג שנשים לא מדליקות רק כשבעלן אינו בבית משום ש"[[אשתו כגופו]]"{{הערה|כלומר שבעל ואשה הם כגוף אחד.}} וכן נהוג שנערות אינן מדליקות אף אם הן גדולות מגיל 12. על פי ה[[רמ"א]] מנהג המהדרין מן המהדרין קובע שכל אחד מבני הבית [[בר מצווה|החייבים במצוות]] מדליק ומ[[מצוות חינוך]] גם קטן המגיע לגיל חינוך מדליק{{הערה|רמ"א סימן תרע"ה סעיף ג'. [[משנה ברורה]] סימן תרע"ז [[ס"ק]] י"ג.}}. בעדות המזרח נהגו על פי פסקו של ה[[שולחן ערוך]] שכל בני הבית יוצאים ידי חובה בהדלקת בעל הבית{{הערה|זהו מקרה יחידאי שבו פסק הרמ"א כדעת ה[[רמב"ם]] הספרדי, והשולחן ערוך פסק כדעת בעלי ה[[תוספות]] הצרפתיים. [[באר היטב]] סימן תרע"א [[ס"ק]] ג'.}}.
===הלל הודאה וקריאת התורה===
|
