קרב טורה בורה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
מ ←מהלך הקרב: הגהה |
||
שורה 36:
את מרבית עול הלחימה, ממש כמו בכל שאר הפלישה למדינה, נטלו לוחמי [[הברית הצפונית]], התאגדות של שבטים מקומיים וארגונים שונים שהתנגדו לשלטון הטליבאן במדינה. המדיניות האמריקנית הייתה לחסוך כמה שיותר בחיי החיילים המערביים, לכן הפעילות היחידה של החיילים האמריקניים והבריטיים הייתה סיוע לכוחות הברית הצפונית על ידי סימון מטרות ל[[מפציץ|מפציצים אמריקניים]]. לאחר שכוחות הקואליציה כבשו את מרבית האזור וסגרו את בכירי הארגונים באזור בגודל של 10 על 10 קילומטרים, הבינו האמריקנים שחיילי הברית הצפונית אינם חיילים אמינים למשימה כשהם עזבו את שדה הקרב בערב בשביל לחזרו אל בתיהם ולשבור את צום ה[[רמדאן]], דבר שגרם ביום למחרת לכך שהם נאלצו לכבוש מחדש שטחים ועמדות. לכן החלו להצטרף חיילים מערביים לפשיטה על האזור המשוער בו היה בן לאדן.
לאחר שתוכניות תקיפה בהן חיילים מ[[כוח דלתא]] היו אמורים לתקוף את המוצב בו היה בן לאדן מעורפו, או מטוסים
לאחר הצלחת החילוץ נשמע שוב בן לאדן ברשת הקשר, אומר אל לוחמיו: "''תפילותינו לא נענו. הזמנים קשים ונוראים. לא קיבלנו תמיכה מהמדינות הכופרות שקוראות לעצמן אחינו המוסלמים. הדברים היו יכולים לקרות אחרת''".<ref name="quote">ספרו של דלטון פיורי, "להרוג את בן לאדן" שיצא באוקטובר 2008, עמוד 233</ref> מאוחר יותר הודיע בן לאדן: "''אני מצטער שהייתם מעורבים בקרב, אם אינכם יכולים עוד להתנגד, היכנעו עם ברכותיי''".<ref name="quote"/> לאחר מכן סיכמו כוחות הטליבאן עם מצביא אפגני שהם מוכנים להיכנע אך מבקשים לפני כן הפסקת אש למשך 24 שעות על-מנת להתארגן ולעזור לפצועיהם. כשהאמריקנים, שלא רצו בהפסקת האש, התחילו להתקדם אל עבר המיקום של בן לאדן, איימו לוחמי הברית הצפוני שיתקפו אותם. לאחר תום ההפוגה, ניסו לוחמי הטליבאן לחדש את הקרבות. בתגובה, כבשו כוחות הקואליציה את כל האזור. לאחר כיבוש האזור וסריקות שנמשכו עד חודש [[ינואר]] [[2002]], לא נמצא בן לאדן, דבר שהוביל להשערה לפיה בן לאדן ובכירים נוספים נמלטו אל [[פקיסטן]] השכנה במהלך הפסקת האש.
|