צאר – הבדלי גרסאות

'''צאר''' ([[רוסית]]: '''царь''', {{שמע|קובץ=ru-tsar.ogg}}; [[בולגרית]]: '''цар''') זהו תואר בו השתמשו שליטים של [[בולגריה]] (החל משנת [[913]]), [[סרביה]] (ב[[המאה ה-14|מאה ה-14]]) ו[[רוסיה]] (בשנים [[1547]]-[[1917]]). השם נגזר מהמילה "[[קיסר (תואר)|קיסר]]" (ceasar), צאר בהגיה ב[[שפות סלאביות]]. כאשר עמדה בראש הקיסרות הרוסית אישה, היא כונתה '''[[צאריצה]]'''.

ברוסיה שלאחר פלישת המונגוליםה[[מונגולים]] שימש, כנראה, התואר לתיאור שליט עצמאי. בתואר הזה נקראו קיסר [[האימפריה_הביזנטיתהאימפריה הביזנטית|ביזנטיון]] ושליטי [[אורדת_הזהבאורדת הזהב|אורדת הזהב]]. שליטי רוסיה החלו להשתמש בתואר הזהזה במאהב{{ה|מאה ה-15}}, בעיקר לצורך האדרת שם ממלכתם ביחסי חוץ לאחר פריקת העול המונגולי על ידי [[איוון השלישי]].

את התואר החלו לשאת שליטי רוסיה באופן קבוע הן לצורכי פנים והן לצורכי חוץ החל משנת 1547, עת [[איוואן הרביעי (האיום)|איוון האיום]] הוכתר כצאר רוסיה. הצאר האחרון מ[[שושלת רומנוב]] נרצח בעת [[מלחמת האזרחים הרוסית]].