פנמינדה – הבדלי גרסאות

ב-[[1937]] הוקם במקום Heeresversuchsanstalt, [[אתר ניסוי]] ופיתוח נרחב לטילים. לפני כן, הקבוצה בראשותו של [[ורנר פון בראון]] ו[[ולטר דורנברגר]] עבדה ב[[קומרסדורף]], דרומית ל[[ברלין]]. אולם קומרסדורף הוכח כקטן מדי לניסויים. פנמינדה ששוכנת על החוף איפשרה שיגור טילים ומעקב לאחר מכן לאורך כ-200 מייל של מים פתוחים.

בין 1937 ל-[[1945]] פותחו בפנמונדה רבים מהיסודות של טכנולוגיית הטילים ושני כלי נשק, ה-[[V-1]] ה-[[V-2]]. בתחילת [[1942]] נערך ניסוי הירי הראשון ב-V-1 והטיסה הראשונה של ה-V-2 (שנקרא אז A-4) נעשתה ב-3 באוקטובר 1942 מ[[פורפסטנד VII]]. חיל האוויר הגרמני, ה[[לופטוואפה]], ביצע את הניסויים בטילי השיוט ה-V-1 במערב פנמונדה, בעוד שצבא היבשה הפעיל את פרויקט פיתוח הטילים הבליסטיים (V-2). פנמינדה שימשה גם כאתר פיתוח מערכות מכ"ם ומערכות ניווט ליילי חדשניות, תחת פיקודו של ד"ר [[הנס פלנדל]].

במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] כוונו כמה מתקפות אוויריות כבדות כלפי האתר, כולל תקיפה של כמעט 500 מפציצים כבדים של [[חיל האוויר המלכותי הבריטי]] בליל ה-16-17 באוגוסט [[1943]] ("מבצע הידרה"). בתקיפה נהרגו לפי דיווח גרמני רשמי 815 איש, ביניהם ולטר תייל ראש הפיתוח של המנועים. רוב ההרוגים היו שבויי מלחמה זרים. תקיפה זו הניעה את העברת ייצור טילי ה-V למתחת האדמה.

נוסף לפנמינדה היו אתרים נוספים בגרמניה שבהם נעשו שיגורי טילים: בין השנים 1957 ל-1964 בוצעו כמה ב[[קוקסהבן]] שב[[סקסוניה התחתונה]] ובשנים [[1988]] עד [[1992]] ב[[צינגסט]] שב[[מקלנבורג-מערב פומרניה]].