יבגני רטנר – הבדלי גרסאות

בשנים [[1935]]–[[1942]] עבד כמהנדס מכונות בחברת נפט עיראקית (IPC כיום [[בתי זיקוק לנפט (חברה)|בתי הזיקוק]]). במקביל, החל לפעול בארגון [[ההגנה]] בתכנון אמצעי חבלה, והוכשר במסגרתו כטייס במטוסים קלים. כחבר הפלוגה לפעולות מיוחדות, פעל רטנר ביחידת הנדסה, ועסק בתכנון כלי לחימה, ובהם [[מוקש המטריה]] שתכנן כנגד הבריטים. בעקבות שיתוף הפעולה שהכריז בן גוריון עם הבריטים במלחמה בנאצים, נחשפו הברטים למוקש המטריה. בעקבות זאת הוא גויס בשנת [[1942]] לשורות [[הצבא הבריטי]], ונשלח לאנגליה לאדמיראליות, לבסיס הפיתוח שלהם בעיר [[פורתמוס]] לעסוק בפיתוח נשק נגד צוללות. בין היתר, היה מעורב בפיתוח ה[[מרגמה SQUID]] כנגד צוללות. מרגמה זו פגעה קשות בצוללות הגרמניות. בשנת [[1947]] נקרא על ידי בן-גוריון לחזור לארץ ישראל, הבריטים סרבו לאשר לו חזרה ארצה והציעו לו נתינות בריטית. רטנר התחזה כחולה סופניהמבקש להיקבר בארץ שיראל. לאחר הגיעו הצטרף למחלקה המדעית של ההגנה והפך למהנדס הראשי של [[חמ"ד]], והיה ממייסדי [[חיל המדע]] של צה"ל. במסגרת חמ"ד פיתח אמצעי לחימה רבים כגון [[מוקש]]ים, [[מרגמה 6 אינצ']] ומטול כנגד טנקים. כל הכלים האלה שימשו במלחמת העצמאות.

 

 

בשנת [[1968]] השתחרר מצה"ל בדרגת [[אלוף משנה]], והמשיך לעבוד ברפא"ל כיועץ למנהל רפא"ל בנושאי חימוש, בתפקידו כיועץ המשיך לפתח אמצעי לחימה ולהשתתף באופן פעיל בניסויי אבלואציה שלהם בשדה הניסויים 'שדמה' בנגב. הוא המשיך לעבוד עד יום מותו. בצוואתו כתב שהוא מבקש שבהלוויתו לא ישתתפו יותר ממניין אנשים ומהיתר ביקש {{ציטוטון|...לכבד את זכרי בעבודה מאומצת כמו בימים ההם.}}