מהרי סותאל – הבדלי גרסאות

 

בני הקהילה רואים באבא מהרי את היוזם הבלעדי, או העיקרי, של נסיון העלייה בשנת 1862. לדברי הקסים אבא מהרי לא רק קרא לעלייה אלא נקט צעדים מעשיים לארגונה; שלח שליחים לכל יישובי ביתא ישראל, ריכז את שמות הנכונים לצאת למסע והוביל את יציאתם. בכוונת אבא מהרי היה להוביל את היוצאים למסע אל עבר ים סוף, לחצותו ומשם לעשות את יתרת הדרך המוליכה לירושלים. סיפור יציאת מצריים היווה עבור היוצאים השראה למסע זה.<br />

המחקרים השונים מציינים כמה סיבות לניסיון עלייה זה, בהם: הרצון להשתחרר מעול הנוצרים שהגבירו את לחצם על בני הקהילה בבקשם להמיר את דתם, הרצון להקריב קורבנות בשקט, הרצון לעלות לירושלים, ונכונותו של קיסר אתיופיה לאשר זאת, שהיה עבורם רמז נבואי.<ref>בן-דור, עמוד 21</ref> <ref>חלק מן החוקרים מסבירים את תמיכתו של תיאודורס השני, בשאיפותיו המדיניות והמשיחיות להרחיב את ממלכתו ולהביא את הקץ על '[[תקופת השופטים האתיופית|תקופת השופטים]]'. בן-דור, עמודים 20-21</ref>

 

המסע הקשה תבע לא מעט קורבנות. לדברי קס מהרי, הגיעו משתתפי המסע עד נהר מרב, הנמצא על גבול [[טיגראי]] ל[[אריתריאה]], ולדברי קס יוסף, אף עברו אותו והגיעו ל[[קווייהין]] ואריתריאה, מציינת במחקרה שושנה בן דור. <ref>בן-דור, עמוד 15</ref> מתיאור האירועים במדביי עולה כי רמת התמותה שם הייתה כבר גבוהה מאוד, משום שרבים סבלו מ[[רעב]] וחלו בחורף הקשה. נספים רבים מקרב המשתתפים, בכללם קסים ונזירים, נקברו במדביי שם עומדת מצבה גדולה לזכרם. <ref>בן-דור, עמוד 18-19</ref> בשלב כלשהו הכיר אבא מהרי בכשלון הנסיון, הבין כי הנבואה היא לעתיד ושב חזרה לדמביה. חלק ניכר מן השורדים עשה דרכו חזרה עם אבא מהרי, מעטים, באישורו של אבא מהרי, ניסו להמשיך את דרכם לירושלים. <ref>בן-דור, עמוד 19</ref> מסורות אחדות גורסות כי חלק מן העולים הגיעו יחדיו עם אבא מהרי עד ים סוף, ושבהגיעם לנהר הרים אבא מהרי את מטהו, כמעשה משה ב[[יציאת מצריים]], מתוך תקווה שהמים הסוערים יפתחו לחצייה, ורק משלא נפתח הים הכיר אבא מהרי בכשלון המסע ועשה דרכו חזרה לאתיופיה.<ref>הדנה, עמוד 149</ref> <br />

 

גס לאחר המסע המשיך אבא מהרי בתפקידיו המסורתיים, והיווה דמות מרכזית בעדה - הוסיף לחזות ולעורר תשומת-לב ויראת-כבוד, גם בקרב ביתא ישראל, וכנראה גם בקרב המיסיונרים. <ref>בן-דור, עמוד 28</ref>