קרלוס מנואל דה סספדס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''קרלוס מנואל דה סספדס דל קסטיליו''' ([[18 באפריל]] [[1819]] - [[27 בפברואר]] [[1874]]) היה לוחם חופש [[קובה|קובני]]
דה סספדס נולד בעיר [[באיימו]] (Bayamo) שבמזרח קובה. בנעוריו למד בתיכון ב[[עיר בירה|בירה]] [[הוואנה]], שבמערב המדינה, ומשם המשיך ללימודים באוניברסיטת האוואנה. לאחר מכן למד באוניברסיטאות [[ברצלונה]] ו[[מדריד]] והשלים [[דוקטורט]] ב[[משפטים]]. לאחר שלקח חלק בהתקוממות שנכשלה נגד השלטון בספרד, אחריה נאלץ לעזוב את המדינה, וכתום שנה של נדודים באירופה שב לקובה ב-[[1844]] והתיישב בעיר הולדתו.
בקובה הושפע מהתפתחותה של תנועה אנטי ספרדית חזקה וזנח למענה את העיסוק בעריכת דין ובשל התטאויותיו בעדה נעצר וגורש מעירו. ב-[[10 באוקטובר]] [[1868]] יצא דה סספדס בהכרזתו ההיסטורית שנודעה בשם "קריאת יארה" (Grito de Yara), ובכך ירה את יריית הפתיחה של [[מלחמת עשר השנים]] עם ספרד. בהכרזה זו, שנעשתה בעיירה יארה שבמזרח קובה, בה החזיק דה סספדס במטעי [[קנה סוכר]], הוא קרא להתקוממות שמטרותיה השגת עצמאות מלאה מספרד, זכות בחירה לכול ושחרור העבדים. בהזדמנות זו שחרר דה סספדס את עבדיו והזמינם להצטרף להתקוממות.
ב-[[10 באפריל]] בשנה הבאה נבחר לנשיא הרפובליקה של קובה.
בתוך קובה התארגנו שתי קבוצות ללחום זו בזו, האחת, זו של סספדס, במזרח האי, והשנייה במערבו. אל סספדס הצטרפו בעלי מטעי [[טבק]], [[חקלאי]]ם, [[מולטים]] וקומץ עבדים. מנגד הצטרפו לכחות הספרדיים בעלי מטעי קנה סוכר שנזדקקו לעבדים רבים. בתחילה הייתה יד המתקוממים על העליונה, אך כעבור זמן התגברו הספרדים. עקב מחלוקות פנימיות הודח דה סספדס מכהונתו בהפיכה ב-[[1873]]. כעבור כשנה נקלע סספדס ל[[מארב]] של חיילים ספרדים, ונהרג.
| |||