שכונת אחווה (תל אביב) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Dvh (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Art erez (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 3:
'''שכונת אחווה''' הייתה [[שכונה]] [[יהדות|יהודית]] שקמה צפונית-מזרחית ל[[יפו]] בשנת [[1899]]. השכונה שכנה בשטח בו עובר כיום חלקו הדרומי של רחוב אחווה, לא הרחק מ[[מרכז סוזן דלל]] ב[[נווה צדק]].
 
מקימיה היו יהודים [[אשכנזים]] שומרי מסורת ואמידים למדי, שהיו חברים ב[[אחווה (אגודה)|אגודת אחווה]]. אגודה זו הייתה [[ארגון]] אחוותי-[[דת]]י ששם לו למטרה לקדם עזרה הדדית וקיום ממשי של [[מצוות]] "[[ואהבת לרעך כמוך]]". השכונה הוקמה בצורה מאורגנת ומרווחת, ובתיה הוקפו בחצרות קטנות. אחדהדיירים מדייריההקימו הידועיםבית היהלכבוד הרב קוק [[אברהם יצחק הכהן קוק]] ברחוב אחווה 21. הרב קוק שהתגורר בבית ברחובחצר בשכונת נווה שלום, לא קיבל את המחווה מצד תושבי אחווה, 21ואמר "די לי שהגעתי לארץ ישראל, תעזרו לאחיכם היהודים העולים לארץ ישראל, ואין להם אפשרותם ללון ולו לילה אחד". האגודהאנשי אחווה לקחו את דבריו ברצינות, והחליטו להקים את מרכז הקליטה הראשון בארץ ישראל בית הכנסת אורחים היום המרכז הקהילתי של נווה צדק. את הבית שבנו עבורו באחווה בחר להפוך את הבית המרווח לבית דין הרבני. כמו כן בהשראת הרב הנערץ הקימה האגודה בשכונה מוסדות ציבור, ובהם [[בית כנסת]] ו[[תלמוד תורה|חדר]] בו למדו התלמידים ב[[עברית]]. זה היה לימים ל[[בית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו)|בית ספר תחכמוני]] שעבר ל[[רחוב לילינבלום]] בתל אביב.
 
[[שמואל יוסף עגנון]] תיארציין את השכונהביתו בספרושל [[עלהרב כפותקוק, המנעול]]ברח' שיצאבנות לאוריעקב פינת רח' מגדל בספרו בשנתתמול [[1922]]שלשום:
{{ציטוט|תוכן="הגיעו, רואים כמה בתים מבצבצים מהחול וביניהם בית המדרש החב"די מצד ימין וביתו של הרב קוק מצד שמאל. פוסעים והולכים בין ערמות החול עד שמגיעים אצל בית הספר החדש לבנות. הגיעו, רואים שורה של בתים קטנים של שכונת אחווה".}}
בית המדרש החב"די המצויין בציטוט עומד עד עצם היום הזה. חלונותיו אטומים.
עם זאת, בשל כך שתושבי שכונת אחווה לא המשיכו את פעילות האגודה, היה קיומה של השכונה כישות מובחנת קצר מועד, ותוך מספר שנים כבר נבלעה בנווה צדק וב[[שכונת נווה שלום]].
 
 
{{השכונות שקדמו לתל אביב}}