פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין תקציר עריכה
{{לשכתב|סיבה=הערך רצוף אי-דיוקים ואף טעויות|נושא=ישראל}}
 
'''שכונת גאולה''' הוא שמו של גוש שכונות במרכז [[ירושלים]], המשמש כמרכז השכונות ה[[חרדים|שכונות חרדיות בירושלים|שכונות החרדיות]] בעיר.
 
== מבנה השכונה ==
 
גרעין השכונה, על שמו נקראה, היה "רחוב גאולה" (כיום רחוב "מלכי ישראל"). [[רחוב]] זה היה מרכז המסחר של שכונת [[כרם אברהם]], [[זיכרון משה]], [[בתי הורנשטיין]], [[שכונת אחוה|שכונת אחוה ויגיע כפיים]]. כיום מכונה מכלול שכונות אלו בשם "שכונת גאולה".
 
ממזרח גובלת השכונה בשכונות [[מאה שערים]] ו[[בית ישראל (שכונה)|בית ישראל]], מצפון ב[[שכונת הבוכרים]], וממערב ב[[בית היתומים שנלר]] (שהפך מאוחר יותר למחנה צבאי) ובשכונת [[מקור ברוך]]. גבולה הדרומי של השכונה מגיע למרכז העיר ירושלים.
 
רחובותיה הראשיים של השכונה, הם "רחוב גאולה" (כיום "רחוב מלכי ישראל"), "רחוב יחזקאל", ו"רחוב ישעיהו". בנוסף, נקראו שמות רחובות כרם אברהם על שמות [[נביא|נביאי]] [[תרי עשר]]: [[הושע הנביא|הושע]], [[יואל]], [[עמוס]], [[מיכה]], [[נחום]], [[יונה הנביא|יונה]], [[עובדיה]], [[חבקוק]], [[צפניה]], [[חגי]], [[זכריה הנביא|זכריה]] ו[[מלאכי]]. רחובות שכונת אחוה, יגיע כפיים, וזיכרון משה, קרויים כולם על שמות רבנים, פוסקי הלכה, ואישי ציבור נודעים.
 
השכונה הוקמה בסוף שנות העשרים על ידי [[אברהם חסידוף]], יזם מקרקעין ירושלמי, שרכש יחד עם האחים [[אהרון שלוש|אהרון]] ו[[משה שלוש]] אדמות מבית היתומים הגרמני [[מחנה שנלר|שנלר]] הסמוך, והקים עליהן את השכונה עבור זוגות צעירים (על פי המסופר קרא את שם השכונה בשם בתו הבכירה, גאולה, שנולדה בסמוך להשלמת הבנייה). חסידוף בנה את הבית הראשון בשכונה (היום רח' זכריה 4 פינת רח' מלאכי), והתגורר בו עם משפחתו עוד כשהיה בית בודד מוקף טרשים.
ראש ועד השכונה בשנת [[1930]], זאב שפיגל, ביקש להקים בשכונה בית כנסת מרכזי, בנוסף על שלושת בתי הכנסת שכבר שכנו בה: אחד [[יהודים ספרדים|ספרדי]] ושניים אשכנזיים (ל[[חסידים]] ול[[ליטאים]]). לפיכך פנה אל האחים שלוש בהצעה שיקדישו מגרש לבית כנסת מרכזי ובשכר זה תקרא השכונה "שכונת שלוש", אולם האחים לא קיבלו את ההצעה.
 
במשך השנים הפכה גאולה לשכונה המרכזית בחיים החרדייםה[[יהדות חרדית|חרדיים]] בירושלים. בתי מסחר רבים נפתחו בה, ומוסדות תורה וחסידות רבים קבעו בה את משכנן. [[חסידות גור]] קבעה בה את מרכזה למשך שנים ארוכות, עד שעברה ל[[מחנה שנלר]]. לחסידויות אחרות ישנם מוסדות ו[[שטיבל|שטיבלך]] בשכונה, כמו [[חסידות סאטמר]], [[חסידות בויאן]], [[חסידות באבוב]], [[חסידות ראדזין]], ו[[חסידות אשלג]]. ישיבה ידועה בשכונה היא "[[ישיבת חברון]]-גאולה".
 
חלקה המזרחי של השכונה, הגובל בשכונת [[מאה שערים]] ו[[בית ישראל (שכונה)|בית ישראל]], מזוהה כיום עם שכונת מאה שערים.