גן חיים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 20:
בשלהי [[שנות העשרים של המאה העשרים]], התארגנה קבוצת משקיעים יהודים מצפון אמריקה, ביזמת [[חיים וייצמן]] ואחרים ורכשה 1,000 דונם לצורך הקמת ''פרדס גן חיים''. הנטיעות במקום החלו בשנת 1928{{הערה|{{דבר||חגיגת נטיעה בגן חיים|1930/03/16|00403}}}}. בפרדס הועסקו פועלים, חלקם התגוררו במקום{{הערה|{{דבר||גן חיים|1930/06/23|00201}}}} והשאר הגיעו לעבודה מדי יום מ[[כפר סבא]]. בזמן [[מאורעות תרפ"ט]] נתבקשו הפועלים לעזוב את המקום על ידי קצין ממשטרת טול כרם, אך הם סרבו והתברר שהדרישה לא היתה על דעת השלטונות{{הערה|{{דבר||בדבר דרישת הפינוי של גן חיים|1929/09/08|00400}}}}. עם זאת, המקום סבל מגניבות בזמן המאורעות{{הערה|{{דבר||בסביבה הערבית|1930/01/24|00401}}}}. בספטמבר 1930 היו בגן חיים 1500 דונם נטועים, בהם טיפלו כ-100 עובדים{{הערה|{{דבר||גן חיים|1930/09/01|00312}}}} ועוד 300 דונם היו בשלבי הכשרה לנטיעה. על פי התכנית היתה כוונה להגיע ל-3000 דונם שנטעו בחלקות של 10 דונם כל אחת לצורך מכירה למתיישבים.
בראשית [[שנות השלושים של המאה העשרים|שנות השלושים]], החליטה קבוצה של כ-25 פועלים ב''פרדס גן חיים'' להתארגן כדי לרכוש יחד אדמות במקום לצורך התיישבות. בשנת 1932 שילמו ל[[יהושע חנקין]] דמי קדימה עבור 500 דונם שנרכשו אז באזור, אולם לבסוף האדמה נמכרה לקבוצה אחרת ודמי הקדימה הוחזרו להם. בשנת 1934 קיבלו 66 דונם מ[[הקרן הקיימת]] שהספיקו למשק עזר של 2.5 דונם לכל מתיישב ורכשו עוד 60 דונם במחיר של 30 לא"י לדונם{{הערה|בדמעה יקצורו, עמ' 225}}. הנהלת פרדס גן חיים מכרה להם עוד 136 דונם במחיר
בשנת [[1949]], שנת העלייה הגדולה, קלט המושב 20 משפחות עולים רובם מ[[רומניה]] שהתיישבו במקום במסגרת ''ההרחבה''.
| |||