|
|אתר אינטרנט=|
}}
'''גן חיים''' הינוהוא [[מושב]] באזור [[השרון]], ליד ה[[עיר]] [[כפר סבא]], השייך ל[[מועצה אזורית דרום השרון]]. שטחו משתרע על פני כ-1,500 דונם.
היישוב הוקם בשנת [[1935]] ושטחו משתרעונקרא על פנישמו של כ-1,500[[חיים דונםויצמן]]. ▼
▲היישוב הוקם בשנת [[1935]] ושטחו משתרע על פני כ-1,500 דונם.
שמו של היישוב הוא על שמו של [[חיים ויצמן]] - [[נשיא מדינת ישראל|הנשיא הראשון]] של [[מדינת ישראל]].
==היסטוריה==
===פרדס גן חיים===
בשלהי [[שנות העשרים של המאה העשרים]], התארגנה קבוצת משקיעים יהודים מצפון אמריקה, ביזמתביוזמת [[חיים וייצמןויצמן]] ואחרים ורכשה 1,000 דונם לצורך הקמת ''פרדס גן חיים''. הנטיעות במקום החלו בשנת 1928{{הערה|{{דבר||חגיגת נטיעה בגן חיים|1930/03/16|00403}}}} והתבצעהוהתבצעו בשיטה של נטיעה על כנות ישירות בפרדס. בעת הנטיעה נטעו עצים במרחקים של חמישה מטרים זה מזה, 40 עצים לדונם{{הערה|שם=קתור|{{דבר|ישעיהו קן תור|נטיעה על כנות או מורכבים|1959/12/04|01106}}}}. בפרדס הועסקו פועלים, חלקם התגוררו במקום{{הערה|{{דבר||גן חיים|1930/06/23|00201}}}} והשאר הגיעו לעבודה מדי יום מ[[כפר סבא]]. בזמן [[מאורעות תרפ"ט]] נתבקשו הפועלים לעזוב את המקום על ידי קצין ממשטרת טול כרם, אך הם סרבו והתברר שהדרישה לא היתה על דעת השלטונות{{הערה|{{דבר||בדבר דרישת הפינוי של גן חיים|1929/09/08|00400}}}}. עם זאת, המקום סבל מגניבות בזמן המאורעות{{הערה|{{דבר||בסביבה הערבית|1930/01/24|00401}}}}. בספטמבר 1930 היו בגן חיים 1500 דונם נטועים, בהם טיפלו כ-100 עובדים{{הערה|{{דבר||גן חיים|1930/09/01|00312}}}} ועוד 300 דונם היו בשלבי הכשרה לנטיעה. על פי התכנית היתה כוונה להגיע ל-3000 דונם שנטעו בחלקות של 10 דונם כל אחת לצורך מכירה למתיישבים. הפרדס הצליח יפה ונשא רווחים. לאחר כ-20 שנה דולל הפרדס ל-20 עצים לדונם בגלל גידול העצים{{הערה|שם=קתור}}.
===מושב עובדים===
בראשית [[שנות השלושים של המאה העשרים|שנות השלושים]], החליטה קבוצה של כ-25 פועלים ב''פרדסבפרדס גן חיים'' להתארגן כדי לרכוש יחד אדמות במקום לצורך התיישבות. בשנת 1932 שילמו ל[[יהושע חנקין]] דמי קדימה עבור 500 דונם שנרכשו אז באזור, אולם לבסוף האדמה נמכרה לקבוצה אחרת ודמי הקדימה הוחזרו להם. בשנת 1934 קיבלו 66 דונם מ[[הקרן הקיימת]] שהספיקו למשק עזר של 2.5 דונם לכל מתיישב ורכשו עוד 60 דונם במחיר של 30 לא"י לדונם{{הערה|בדמעה יקצורו, עמ' 225}}. הנהלת פרדס גן חיים מכרה להם עוד 136 דונם במחיר הקרן כמעין פיצויי סיום עבודה. הקרקעות נרשמו כולם על שם הקרן הקיימת במסגרת עסקה בה הקרן הקיימת סייעה למתיישבים. השטח חולק ל-25 חלקות של כ- 10 דונם ובאוגסט 1935 הונח [[אבן פינה]] לבתים במושב{{הערה|{{דבר||אבן פינה למושב עובדים גן חיים|1935/08/26|03115}}}}. בחודש מאי [[1936]], עלו על הקרקע 25 המשפחות הראשונות והחלו בבניית הבתים והמשקים. לקראת סוף 1936 כבר עמדו במקום 19 בתים{{הערה|{{דבר|י. שפירא|מושבי העובדים והארגונים בתרצ"ו|1936/10/02|00500}}}}. מנהל פרדס גן חיים סייע למתיישבים בהקמת גן ילדים ומרפאה ובמתן ערבויות להלוואות שלקחו{{הערה|{{דבר||מסיבת פרידה לא. ש. אורלנס|1937/11/11|00305}}}}. במהלך [[המרד הערבי הגדול]] בוצעו מספר התקפות ירי על המושב{{הערה|{{דבר||הודעות הממשלה|1936/07/11|00104}}{{ש}}{{דבר||יריות על גן חיים ושדה וארבורג|1938/08/18|00114}}}}. בשנת 1940 המושב היה עדיין שקוע בחובות על כספים שהוצאו לקדיחת באר ובניית הבתים ואנשים פנו בקריאה לקבל סיוע מהמוסדות הלאומיים לצורך הרחבת המושב כדי שיישא את עצמו כלכלית. כן עלה הרעיון לאחד את המושב עם מושב [[צופית (מושב)|צופית]] הסמוך{{הערה|{{דבר|יוסף שפירא מנהלל|מושב גן חיים|1940/12/25|00206}}}}.
בשנת [[1949]], שנתעת [[העלייה הגדולהההמונית]], קלט המושב 20 משפחות עולים רובם מ[[רומניה]] שהתיישבו במקום במסגרת ''ההרחבה''.
==קישורים חיצוניים==
| 