דוברוג'ה – הבדלי גרסאות

 

דוברוג'ה מחולקת בין [[רומניה]] ובין [[בולגריה]] (ראו מפה). החלק הבולגרי מכונה גם ה[[קדרילטר]]. סוגיית הבעלות על השטח הייתה אחת הסיבות לפרוץ [[מלחמת הבלקן השנייה]] בין בולגריה לרומניה ובעלות בריתה שהסתיימה בתבוסה בולגרית.

 

על פי נתוני שנת [[2002]] בחלק הרומני של דוברוג'ה היו 971,643 תושבים, 883,620 [[רומנים]], 27,580 [[טורקים]], 23,409 [[טטרים]] ו-21,623 [[רוסים]].

 

השם ה[[לטינית|רומאי]] של דוברוג'ה היה "[[סקיתיה]] מינור" Scythia Minor, אך חלק מההיסטוריונים השתמשו בשם "[[דאקיה]] פונטיקה" Dacia Pontica. השם דוברוג'ה מקורו בנסיך (דספוט) ששלט במקום ב[[המאה ה-14|מאה ה-14]], "דוברוטיצ'י" Dobrotici.

 

לאחר תום [[מלחמת הבלקן השנייה]], נחתם [[הסכם בוקרשט (1913)]], אשר חילק שוב את השליטה בחבל, בין רומניה לבולגריה, תוך תוספת שטחים נרחבים לרומניה ואוכלוסייה של 286,000 נפשות. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]], בולגריה הצטרפה ל[[גרמניה]] ו[[אוסטרו הונגריה]] והייתה שותפתן לתבוסה. המלך [[פרדיננד הראשון, מלך בולגריה|פרדיננד הראשון]] אולץ לעזוב את המדינה וב[[נובמבר]] [[1919]], נחתם [[חוזה ניי]], אשר במסגרתו נקרעו מבולגריה חבלי הארץ: [[תראקיה]] לטובת [[יוון]], [[מקדוניה]] לטובת [[סרביה]] ודוברוג'ה לטובת רומניה.

 

 

[[קטגוריה:רומניה: חבלי ארץ]]