M1919 בראונינג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ChuispastonBot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: ro:M1919 Browning
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט: שינויים קוסמטיים
שורה 2:
| align=center bgcolor="#ffd700" colspan=2 | '''מקלע בראונינג M1919 '''
|-
| colspan=2 | [[תמונהקובץ:Browning_M1919A4_Soldier_1949.jpg|230px]]
|-
| bgcolor="#8fbc8f" | נגזרות
שורה 14:
|-
| bgcolor="#90ee90" | [[קליבר]]
| 0.30 אינצ' (7.62 מ"מ) (‎[[.30-06 ספרינגפילד]])
|-
| bgcolor="#8fbc8f" | פעולה
שורה 38:
'''Browning M1919''' (בראונינג) הוא [[מקלע]] בינוני תוצרת אמריקנית בקוטר "0.3 שהיה הנפוץ ביותר במהלך [[המאה ה-20]]. שימש בצבא האמריקני את חיילות הרגלים, כנשק רכוב על גבי כלי רכב קרביים קלים וכבדים כולל טנקים, מטוסים וכנשק נגד מטוסים. כמו כן שימש צבאות של מדינות רבות אחרות. הבראונינג שימש ב[[מלחמת העולם השנייה]], [[מלחמת קוריאה]] ו[[מלחמת ווייטנאם]]. הבראונינג סופק גם חצי מאה אחרי זאת בעיצובים שונים (כמו ה M2 מכונת ירייה שגם מבוססת על עיצוב הבראונינג).
 
== היסטוריה ==
הM1919 הוא מקלע הפועל על קירור-אוויר, פותח ויוצר בארצות הברית. מבוסס על המקלע הסטנדרטי של מלחמת העולם הראשונה M1917 בראונינג שפעל על קרור מים. עוצב על ידי ג'ון מ. בראונינג, כאשר הנשק המקורי התבסס על תחמושת ‎.30-06 M1 ומאוחר יותר שונה.
 
== דגמים ==
* דגם ראשון סטנדרטי פותח עבור חילות הרגלים במטרה להחליף את מכונות הירייה הקודמות הכבדות שפעלו על בסיס קרור הקנה בעזרת מים. הM1919 דורש לפחות שני אנשי צוות של המקלע אך בדרך כלל ארבעה אנשים מפעילים; מספר אחד- היורה, מספר שתים- עוזר היורה המגיש את סרטי הכדורים ושני לוחמים העוזרים בנשיאת התחמושת.
* דגם שני קל יותר במשקלו פותח עבור חיל האוויר והותקן בכנפי מטוסי הקרב.
 
== מלחמת העצמאות ==
באחת מעסקות הנשק המוצלחות של אנשי [[הרכש של ההגנה]] שנערכה בחדשים שקדמו לסיום [[המנדט הבריטי]], נקנו כ- 180 מקלעים כאלה תמורת 300 לירות שטרלינג למקלע ממיג'ור בריטי בשם ראלף ניומן שהיה אחראי על מחסני נשק ותחמושת בבסיס טירה שליד חיפה. פרט לרכש זה לא הצליחה ההגנה לרכוש מקלעים כאלה שכה רצו. חלק גדול מהם הותקן על רכבים ושריוניות.
[[תמונהקובץ:Firearms mg m1919 packbd 375.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מקלע בראונינג "0.3 על מנשא גב]]
מקלע אחד כזה נלכד על ידי סיור של לוחמי [[פלמ"ח]] שנערך בכביש החוף בסמוך לקיבוץ [[יד מרדכי]] בתחילת מאי 1948. אנשי הפלמ"ח שהגיחו מאחור ב[[משוריין פרפר]], הצליחו להפתיע את הערבים שירו צרורות לעבר הקיבוץ, התגברו עליהם, לקחו את המקלע והשאירו אותו בקיבוץ. מקלע זה היה הנשק היחידי שסייע לבלום את גלי ההסתערויות של חיילי הרגלים המצריים שתקפו את הקיבוץ שבועיים מאוחר יותר.
[[תמונהקובץ:שריונית גמסי-חטיבה 7.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שריונית אוטר|שריונית גי.אמ.סי. אוטר]], מצוידת בשני מקלעי בראונינג, חטיבה 7, 1948]]
במסגרת [[מבצע חורב]] נתקלו כוחות צה"ל בטנקים מצריים מסוג [[לוקסט M22]]. הטנקים שהיו מתוצרת אמריקנית היו מצוידים כל אחד בשתי מכונות ירייה בינוניות מסוג בראונינג "0.3.
 
== צה"ל לאחר מלחמת העצמאות ==
בתום מלחמת העצמאות היה מקלע זה הנשק התקני ביחידות השריון והחרמ"ש. מקלעים מסוג זה היו מותקנים בכל טנקי ה[[שרמן]] ויותר מאוחר גם בטנקי ה[[צנטוריון]] וה[[פאטון]]. בטנק השרמן הותקן מקלע אחד בעמדת המקלען שליד הנהג ואחד על הצריח. בטנקי הצנטוריון והפטון הורכבו שלושה מקלעים: אחד במקביל לתותח, שכונה "מקלע מקביל" ומופעל על ידי תותחן הטנק, ושני מקלעים על גבי הצריח מבחוץ, אחד לשימוש המפקד והשני לשימושו של ה[[טען קשר]]. בחרמ"ש הותקנו מקלעים אלה בזחל"מים. בכל זחל"מ הותקן מקלע בתא המפקד שליד הנהג וכן אחד עד שניים נוספים בצידי הזחל. המקלע היה נשק תקני גם על הג'יפים של יחידות הסיור החטיבתיות ומחלקות הסיור הגדודיות של חטיבות השריון והחרמ"ש.
 
שורה 59:
רק מספר שנים לאחר [[מלחמת ששת הימים]], בשנות השבעים, החלה החלפת מקלעי הבראונינג במקלעי [[מאג]]. בתחילה ביחידות הרגלים ובהמשך גם בחטיבות השריון. המקלע המשיך להיות בשימוש בצה"ל עד סוף המאה העשרים. וביחידות מסויימות אף בראשית המאה ה-21.
 
== לקריאה נוספת ==
פנחס וזה, '''המשימה רכש''', מערכות, 1966.
 
{{קצרמר|אמצעי לחימה}}