M1919 בראונינג – הבדלי גרסאות

| align=center bgcolor="#ffd700" colspan=2 | '''מקלע בראונינג M1919 '''

|-

|-

| bgcolor="#8fbc8f" | נגזרות

|-

| bgcolor="#90ee90" | [[קליבר]]

|-

| bgcolor="#8fbc8f" | פעולה

'''Browning M1919''' (בראונינג) הוא [[מקלע]] בינוני תוצרת אמריקנית בקוטר "0.3 שהיה הנפוץ ביותר במהלך [[המאה ה-20]]. שימש בצבא האמריקני את חיילות הרגלים, כנשק רכוב על גבי כלי רכב קרביים קלים וכבדים כולל טנקים, מטוסים וכנשק נגד מטוסים. כמו כן שימש צבאות של מדינות רבות אחרות. הבראונינג שימש ב[[מלחמת העולם השנייה]], [[מלחמת קוריאה]] ו[[מלחמת ווייטנאם]]. הבראונינג סופק גם חצי מאה אחרי זאת בעיצובים שונים (כמו ה M2 מכונת ירייה שגם מבוססת על עיצוב הבראונינג).

 

 

* דגם שני קל יותר במשקלו פותח עבור חיל האוויר והותקן בכנפי מטוסי הקרב.

 

מקלע אחד כזה נלכד על ידי סיור של לוחמי [[פלמ"ח]] שנערך בכביש החוף בסמוך לקיבוץ [[יד מרדכי]] בתחילת מאי 1948. אנשי הפלמ"ח שהגיחו מאחור ב[[משוריין פרפר]], הצליחו להפתיע את הערבים שירו צרורות לעבר הקיבוץ, התגברו עליהם, לקחו את המקלע והשאירו אותו בקיבוץ. מקלע זה היה הנשק היחידי שסייע לבלום את גלי ההסתערויות של חיילי הרגלים המצריים שתקפו את הקיבוץ שבועיים מאוחר יותר.

 

בתום מלחמת העצמאות היה מקלע זה הנשק התקני ביחידות השריון והחרמ"ש. מקלעים מסוג זה היו מותקנים בכל טנקי ה[[שרמן]] ויותר מאוחר גם בטנקי ה[[צנטוריון]] וה[[פאטון]]. בטנק השרמן הותקן מקלע אחד בעמדת המקלען שליד הנהג ואחד על הצריח. בטנקי הצנטוריון והפטון הורכבו שלושה מקלעים: אחד במקביל לתותח, שכונה "מקלע מקביל" ומופעל על ידי תותחן הטנק, ושני מקלעים על גבי הצריח מבחוץ, אחד לשימוש המפקד והשני לשימושו של ה[[טען קשר]]. בחרמ"ש הותקנו מקלעים אלה בזחל"מים. בכל זחל"מ הותקן מקלע בתא המפקד שליד הנהג וכן אחד עד שניים נוספים בצידי הזחל. המקלע היה נשק תקני גם על הג'יפים של יחידות הסיור החטיבתיות ומחלקות הסיור הגדודיות של חטיבות השריון והחרמ"ש.

 

רק מספר שנים לאחר [[מלחמת ששת הימים]], בשנות השבעים, החלה החלפת מקלעי הבראונינג במקלעי [[מאג]]. בתחילה ביחידות הרגלים ובהמשך גם בחטיבות השריון. המקלע המשיך להיות בשימוש בצה"ל עד סוף המאה העשרים. וביחידות מסויימות אף בראשית המאה ה-21.

 

 

{{קצרמר|אמצעי לחימה}}