סיפורי חסידים – הבדלי גרסאות

'''סיפורי חסידים''' (או '''סיפורי צדיקים''') הוא תת [[סוגה ספרותית]] ב[[הגיוגרפיה]] היהודית, המאפיינת בייחוד את ה[[תנועת החסידות|חסידים]], אך קיימת גם בקבוצות אחרות ביהדות, ועוסקת בעיקר ב[[סיפור שבח|סיפורי שבח]] על תולדות חייו ומעשיו ונפלאותיו של צדיק מסוים. הסיפורים סופרומסופרים בדרך כלל ב[[טיש]] ([[יידיש]]: [[שולחן]]) החסידי ולוקטוומלוקטים למקבצים שונים של סיפורים שמטרתם להורות על גדולת הצדיקים, להדריך בצורה סיפורית את השומע ללכת בדרכי המוסר ולהתקרב ליהדות.

לפיבהקדמה לספרו "סיפורי חסידים", מציג הרב [[שלמה יוסף זווין]] לסיפור החסידי יש כמה מטרותמגמות אפשריות (מתוך הקדמתו לספרו "סיפוריבסיפורי חסידים"):

סוגסוגה חדשחדשה זו, של סיפורים הנועדו לפאר דמות מסוימת ובייחוד על ידי התנועה החסידית, הובילה לפולמוס רעיוני, שכמעט לא הורגש לעומת פולמוסים אחרים על החסידות, והביא לפילוג דעות אף בתנועה החסידית עצמה.

[[רבי [[נחמן מברסלב]] מייסד חסידות ברסלב כותב בספרו [[ליקוטי מוהר"ן]] בשבח סיפורי חסידים. כמו כן כתב רבי נחמן את הספר [[סיפורי מעשיות משנים קדמוניות]]. להבדיל מסיפורים חסידיים רגילים, הסיפורים בסיפורי מעשיות הם מעין [[אגדת עם|אגדות עם]] על מלכים, נסיכות ודמויות אגדיות, ולמעשה מולבשים בהם רעיונות קבליים עמוקים. עם זאת, בספר [[כוכבי אור]] של רבי [[אברהם בר נחמן]] מחסידי ברסלב מצוטט ר' נחמן כמתנגד לסיפורים לא אמיתיים על ה[[בעש"ט]], לעומת סיפורים אמיתיים ומבוררים שסופרו על ידי צדיקים.

גם בין החסידים עצמם היו מתנגדיםשהתנגדו לסיפורילריבוי בסיפורי חסידים המראיםעם עלמוטיבים של סיפורי מופתים. הרב [[יואל טייטלבוים]], האדמו"ר מסאטמר, כותב בספרו [[ויואל משה]] נגד סיפורי חסידים "שמתחלפים מפה לאוזן" ואינם אמינים דיים. למעשה, גם התומכים בסיפורי חסידים יש המתנגדים לסיפורים לא אמינים. ב[[חב"ד]] ישנה נטייה לייחס לסיפורים אמינות המגובה בפירוט ובאזכור שמות, תאריכים וכו'. עם זאת, גם בקרב קבוצה זו קמו עוררים על הדיוק ההיסטורי של הסיפורים, ביניהם ידוע בייחודבמיוחד החוקר הרב [[יהושע מונדשיין]] העוסק בכך, בין השאר, בפינה מיוחדת באתר האינטרנט החב"די [[שטורעם]][http://www.shturem.net].