הוקי שדה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
הרחבה |
||
שורה 13:
יש תיאור של משחק הוקי דמוי 200 לפני הספירה ביוון העתיקה, כאשר המשחק אולי כונה בשם ''Κερητίζειν'' (קרטיזין) כי במשחק השתמשו בקרן ("κέρας" ביוונית) וכדור דמוי מטרה. ב[[מונגוליה]], שבט ה''דאור'' כבר משחק ביקאו (משחק הדומה להוקי שדה) במשך כ-1000 שנה. תיעוד ראשוני בשימוש במילה "הוקי" באנגלית הוא בשנת 1363, כאשר [[אדוארד השלישי]], מלך אנגליה פרסם את הכרזת העצמאות: "נוסף על כך, אנו מצווים לאסור בעונש של מאסר את כל יחד ולחוד משחקי זריקת אבן, עץ, וברזל; [[כדוריד]], כדורגל, או הוקי: ציד ארנבות או [[קרב תרנגולים]], או משחקי בטלה אחרים כאלה".
המשחק המודרני התפתח מבתי ספר ציבוריים אנגליים בראשית המאה ה-19. המועדון הראשון שהוקם היה בשנת 1849 בBlackheath בדרום מזרח לונדון, אבל את הכללים המודרניים של המשחק התפתחו מתוך גרסה ששוחקה על ידי מועדון
שני הגביעים הוותיקים הם הגביע האירי למבוגרים, אשר צוותים של 11 משתתפים מתמודדים עליו, והגביע האירי לצעירים.
שורה 26:
מחוץ ל[[צפון אמריקה]], ההשתתפות היא שווה בין גברים ונשים. לדוגמה, באנגליה, הארגון ההוקי האנגלי מדווח כי בעונת 2008-09 היו רשומים 2488 קבוצות של גברים, 1969 צוותי נשים , 1042 צוותי בנים, 966 צוותי בנות ו-274 צוותים בקבוצות מעורבות. בשנת 2006 אגודת ההוקי האירית דיווחה כי החלוקה המגדרית בין שחקניה היתה כ-65% נשים ו-35% גברים. במפקד 2008 של ארגון ההוקי האוסטרלי דווח ש- 40,534 שחקנים במועדון הם גברים ו-41,542 הן נשים. עם זאת, בארצות הברית ישנם מעט מועדוני הוקי, לרוב המשחקים בין בתי ספר תיכוניים או מכללות, שכמעט כולן מורכבות מנשים.
==מגרש המשחק==
רוב ממדי מגרש ההוקי שדה נקבעו במקור באמצעות מספרים שלמים של [[המידות האימפריאליסטיות]]. עם זאת, מידות המטר כעת הן הממדים הרשמיים כמפורט על ידי הפדרציה הבינלאומית להוקי (FIH) ב"כללי הוקי". ממדים אלו ניתנים במאמר זה, כשהמידות האימפאריליסטיות נתונות בסוגריים. המגרש הוא 91.40 מ' '× 55 מ' (100 יארד × 60 יארד) בשדה מלבני. בכל קצה ישנו שער ברוחב 2.14 מטר (7 רגל) ובגובה 3.66 מטר (12 רגל) השער נמדד ברוחבו מן הצדדים הפנימיים של המשקוף. מן השער משתרע כחצי עיגול במרחק של 14.63 מ'(16 יארד) המכונה מעגל הירי (או D או קשת), מוקף בקו רציף, ובמרחק 5 מטרים קו מקווקו (5 יארד וששה אינץ' - סימון זה לא הוקם עד לאחר ההמרה למידת המטר), כמו כן קו לאורך המגרש במרחק 22.90 מ'(25 יארד) מקצה כל מגרש (מכונה בדרך כלל קו ה-23 מ'). במרכז עיגול בקוטר של 0.15 מטר המכונה נקודת העונשים, או ציון חבטות, ממוקמת במרכז המגרש במרחק 6.40 מ'(7 יארד) ממרכז כל שער.
מגרשי הדשא המסורתיים הם הרבה פחות שכיחים בהוקי מודרני כאשר רוב משחקי ההוקי מתנהלים על גבי משטחים סינתטיים. מאז 1970, משטחים מבוססי-חול מועדפים כמגרשים, מפני האצת קצב המשחק. עם זאת, בשנים האחרונות חלה עלייה מאסיבית במספר המגרשים המרוצפים בדשא מלאכותי "על בסיס מים". הדשא הסינתטי על בסיס מאפשר העברת כדור במהירות רבה יותר מאשר על המשטחים מבוססי החול המקוריים, דבר שהפך את המשטחים לאופיינים בתחרויות בינלאומיות ובליגות הלאומיות. המשטחים על בסיס מים הם גם פחות מחוספסים מאשר המשטחים מבוססי החול, ולכן מורידים את רמת הפגיעה בשחקנים כאשר הם באים במגע עם פני השטח. FIH כעת מציע משטחים חדשים שפותחו, הדורשים שימוש פחות בהשקאה. זאת בשל ההשפעה האקולוגית השלילית של דרישת מים גבוהה של משטחים סינתטים מבוססי מים.
==חוקי המשחק==
המשחק מתנהל בין שתי קבוצות של עד שש עשרה שחקנים, אחד עשר מהם רשאים להיות על המגרש בכל זמן נתון. שאר חמשת השחקנים, מחליפים, ניתן להחלפה בכל הרכב, מספר בלתי מוגבל של פעמים במהלך המשחק. ההחלפה מותרת בכל רגע במשחק, מלבד קודם הפרס ובסוף בעיטת העונשין; החריגה היחידה לכלל הזה הוא פציעה או השעיה של השוער המגן, הדבר אסור כאשר הקבוצה משחקת בהגנת השדה.
שחקנים רשאים לשחק עם הצד החלק של 'צד הפנים' ועם קצוות ראש הידית של מקל ההוקי. מלבד זאת, מטעמי בטיחות, את הכדור אסור לחבוט "חזק" בחבטת כף היד, בשל הקושי לשלוט על גובה וכיוון הכדור מחבטה זו.
הצד השטוח הוא תמיד בצד "טבעי" עבור אדם ימני המניף את המקל אל הכדור מימין לשמאל. מקות לשמאליים הם נדירים, אבל זמינים, אולם הם חסרי טעם מפני הכללים האוסרים את השימוש בהם במשחק. כדי לחבוט בכדור בחבטה משמאל לימין השחקן חייב לחבוט ב"פנים" המקל בכדור על ידי 'היפוך' ראש המקל, כלומר על ידי סיבוב ידית בכ-180°.
לתחום את אפשרויות באופני חבטת הכדור עבר "תקופת הניסוי" במשך שנה-שנתיים, פעמיים מהאורך הרגיל של "משפט ניסיוני" והוא עדיין נתון במחלוקת כלשהי בתוך הספורט. ריק צ'רלסוורת, המאמן האוסטרלי הנוכחי, הוא מתנגד תקיף של שימוש בלתי מוגבל בחבטה באמצעות הקצה האחורי. החבטה ה'חזקה' בקצה האחורי נאסרה לאחר חששות דומים שהובעו על היכולת של השחקנים לכוון את הכדור במדויק, אבל בחבטה בקצה האחורי נראה שיש יותר יכולת בשליטה ממקבילתה.
חוקים אחרים כוללים: לא ניתן לבעוט בכדור ברגל, שחקנים אחרים יכולים להפריע לחבטה בכדור, אך לא צד שלישי. אם שחקן מכדרר את הכדור ומאבד שליטה ובועט את הכדור או ששחקן אחר מפריע לכדרור, השחקן אינו רשאי להשתלט שנית ולהמשיך לכדרר. החוקים אינם מאפשרים את בעיטת הכדור כדי להשיג יתרון של בעיטה, כך שהכדור באופן אוטומטי ימנע מהקבוצה היריבה. לעומת זאת, אם שום יתרון לא נרכש בעיטת הכדור, השחקן צריך להמשיך. שחקנים לא יכול לחסום הזדמנות נוספת להכות את הכדור בכל מקרה. כל דחיפה/חסימה באמצעות הגוף או מקל בכדי למנוע התקדמות הצוות השני - אסורה. עונש לכך הוא שהקבוצה היריבה מקבלת את הכדור. אם הבעיה נמשכת, השחקן יכול להיות מסולק מהמשחק. כאשר שחקן חובט חבאה חופשית או בועט מן ה''קרן'', החבטה לא יכולה להיות גבוה מדי מבכדי שתחשב כמסוכנת. בנוסף, שלושה שחקנים לא יכולים לגעת בכדור בו-זמנית. שני שחקנים מקבוצות שונות יכולים להאבק על הכדור, אבל אם שחקן אחר מפריע זה נחשב כצד שלישי, והכדור עובר באופן אוטומטי לקבוצה אשר רק שחקן אחד ממנה מעורב.
===תפקידים===
אין עמדות קבועות (אפילו שוער אינו נדרש לפי כללי 2007-2008), אבל רוב הקבוצות מארגנות לעצמם (בדרך דומה לקבוצות הכדורגל) להגנה, קשרים וחלוצים. צוותים רבים כוללים ''מטאטא'' אחד. הכללים לא מציינים מספר מינימלי של שחקנים על מנת לקיים משחק, אבל ברוב התחרויות יש חוק מקומי על כך, הנוקב בשבעה שחקנים כמינימום לקיום משחק.
שחקן אחד מכל קבוצה יכול להבחר כ[[שוער (ספורט)|שוער]]. שוערים צריך ללבוש לפחות קסדה וחולצה בצבעים שונים על מנת לקבל "הרשאות שוער". הם יכולים גם לבחור ללבוש ריפוד נוסף כגון "בעטנים" על הנעליים, בדרך כלל השוערים לובשים מכנסיים מרופדים, מגיני זרוע וגוף, כשהם לבושים כך, הם מכונים "שוערי הגנה מלאה". למרות שוערים כאלה עשויים לחסום או להסיט את הכדור מהשער עם כל חלקי גופם, לחסום את הכדור עם הרגליים, הריפוד שעליהם או המקל, הם חייבים תמיד לשאת מקל. שוערים רשאים לשחק עם הכדור מחוץ למעגל הגנתי שלהם ("מעגל הירי" או "D"), אך השימוש מותר רק במקל ההוקי בנסיבות אלה, לא בשום חלק מחלקי גופם. "שוערים הגנה מלאה" אסורים לעבור את קו 23 המטר, במהלך משחק ההגנה, אלא אם כן הם חובטים חבטת עונשין. השוער שלובש רק קסדה וחולצה בצבע שונה רשאי להסיר את הקסדה ולשחק בכל מקום על המגרש ולשמור על זכויות השוער גם אם אין לו סיכוי להחליף את הקסדה כאשר השחקן חוזר על מעגל ההגנה שלו. עם זאת הם חייבים לחבוש קסדה כדי להגן על קרנות ובעיטת עונשין.
== קישורים חיצוניים ==
| |||