האדם הסביר – הבדלי גרסאות

* ב[[חוק האזנת סתר]], תשל"ט-1979 הוגדרה "רשות הרבים" כ"מקום שאדם סביר יכול היה לצפות ששיחותיו יישמעו ללא הסכמתו".

* בסעיף 7 ל[[חוק הגנת הצרכן]], תשמ"א-1981 נאמר: "פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי האמור בה אינו פרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה אף אם תכנה איננו מטעה."

:(א) לעניין אמנה זו, הצהרות והתנהגות אחרת של צד יפורשו בהתאם לכוונתו, כאשר הצד האחר ידע, או לא יכול היה שלא להיות מודע, מה הייתה הכוונה.

:(ב) כאשר סעיף קטן (א) לא חל, יפורשו הצהרות והתנהגות אחרת של צד, בהתאם להבנת אדם סביר מסוגו של הצד האחר באותן נסיבות.