סיפור לפני השינה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קט' |
תחילת עריכה |
||
שורה 1:
{{אין מקורות}}
'''סיפור לפני השינה''' הוא פרקטיקה של סיפור
לסיפורים לפני השינה יש יתרונות רבים, ל[[הורות|הורים
יש המקריאים סיפורים לפני השינה
לרוב ההורה או הדמות המטפלת הם אלו שמספרים את הסיפור לפני השינה. כיום קיימים גם ערוצי [[טלוויזיה]] ותחנות [[רדיו]] שמשדרות סיפור לפני השינה. אך נראה כי שמיעת סיפורים בדרך זו משפיעה פחות על הילד בהיבט הרגשי, מכיוון שבתשדירים אלו אין קשר אישי בין המספר לילד.
קריאת סיפור לפני השינה הוא [[טקס]] ערב קבוע במשפחות צעירות רבות.{{מקור}} 90% מההורים במשפחות אלו קוראים בערב לילדיהם, בגילאי ארבע עד שש, סיפור לפני השינה. 71% מכלל הילדים ייהנו מסיפור לפני השינה גם לפני גיל ארבע. גם עם ילדים בוגרים עד גיל 12 שיכולים לקרוא לעצמם כבר, האחוז הוא עדיין 60%. ילדים לא יכולים "לכבות" את עצמם "בלחיצת כפתור" ולישון. טקסים קבועים בערב עוזרים להם להירגע ולישון טוב יותר.
המונח "סיפור לפני השינה" (ב[[אנגלית]]: "Bedtime story") [[תחדיש|נטבע]] על ידי סופרת הילדים והעיתונאית היהודייה [[ילה לפמן|יֶלה לפמן]] (Jella Lepman), שאספה סיפורים כאלה, והוא בשימוש מאז [[שנות ה-50]].
במחקרים נמצא שקריאה קבועה של סיפורים לפני השינה בפרט, וקריאת סיפורים בכלל, היא בעלת תרומה משמעותית לחשיפה של הילד ל[[אוריינות]] מגיל צעיר, להקניית מודל הורי לקריאה, ולפיכך להקניית מוטיבציה של הילד לקריאה בעצמו.{{הערה|שם=מעריב}}
==ראו גם==
* [[שיר ערש]]
* [[שעת השינה]]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:פולקלור]]
| |||