הפרוטקטורט של בוהמיה ומוראביה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תבנית מדינה לשעבר
הרחבה
שורה 40:
במהלך החודשים הראשונים לקיום הפקוטקטורט, היה הממשל מתון יחסית. נויראט היה מראשי השמרנים ב[[רפובליקת ויימאר]], ששרדו במשטרו של היטלר, ונראה כי מונה לפרוטקטור על מנת לסבר את אזנן של המעצמות הזרות בדבר טיבו של משטר הכיבוש. הממשלה הצ'כית המשיכה בקיום פורמלי, על אף שלא היו לה כל סמכויות, ופעולות הגסטאפו הופנו במיוחד כלפי [[פוליטיקאי]]ם ואנשי ה[[אליטה אינטלקטואלית|אינטליגנציה]]. עם זאת, ב-[[28 באוקטובר]] [[1939]], הוא יום השנה לעצמאות צ'כוסלובקיה, הפגינו רבים כנגד הכיבוש, הפגנות שדוכאו ביד רמה. סטודנט שנפצע במהומות, בשם [[יאן אופלטל]], מת מפצעיו ב-[[15 בנובמבר]] [[1939]], דבר שהביא למהומות סטודנטים. התסיסה האזרחית דוכאה באכזריות. גל של מעצרים של סטודנטים ומורים, משלוח של מאות מהם ל[[מחנה ריכוז|מחנות ריכוז]] וסגירת כל האוניברסיטאות הביאו לדעיכת ההתנגדות.
 
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]], בסתיו [[1941]], אימץ הרייך מדיניות רדיקלית יותר כלפי הפרוטקטורט. פושע המלחמה, מןקצין ה-[[SSאס אס]], [[ריינהרד היידריך]], שהיה ידוע כאדם אכזר וחסר מעצורים, מונה לסגנו של נויראט. הוא הוציא להורג את ראש הממשלה הצ'כי [[אלואיס אליאש]], אירגן מחדש את הממשלה הצ'כית, ואסר על קיומם של מוסדות תרבות צ'כים. הוא החל במשלוח יהודים למחנות ריכוז, ובמיוחד אל מחנה [[טרזין]], שהפך ל[[גטו]], ולתחנת מעבר ליהודי אירופה בדרכם אל ההשמדה במזרח.
 
ב-[[4 ביוני]] [[1942]] מת היידריך מפצעים שספג במהלך התנקשות בחייו, שביצעו פטריוטים צ'כים, שאומנו וחומשו על ידי הבריטים. מחליפו של היידריך, איש ה-[[SS]]האס אס [[קורט דליגה]], הורה על נקמה אכזרית שכללה מעצרים המוניים, הוצאות להורג, והריסתם של כפרים. ידוע במיוחד המקרה של הכפר [[לידיצה]] שבו נורו כל הגברים מעל לגיל 16, ויתר האוכלוסייה נשלחה למחנות ריכוז.
 
ב-[[1943]] חל צורך בהאצת מאמץ המלחמה הגרמני. על פי הוראת [[קרל הרמן פרנק]], שר המדינה הגרמני לענייני בוהמיה ומורביה, נשלחו לגרמניה 350,000 עובדי כפייה. בתוך הפרוטקטורט עצמו, כל התעשייה שלא הייתה קשורה למלחמה הופסקה ונאסרה.
 
לאוכלוסייה הצ'כית היה הפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה תקופה של דיכוי אכזרי, רציחות המוניות, השמדת היהודים, ואובדן העצמאות והדמוקרטיה שידעו בתקופה שבין מלחמות העולם. הצ'כים מונים בין 36,000 ל-55,000 קורבנות צ'כים של משטר האימים.
 
הצ'כים מונים בין 36,000 ל-55,000 קורבנות צ'כים של משטר האימים. היהודים, שעל פי מפקד אוכלוסין שנערך ב[[1930]] מנו 118,000 איש, גורשו אל מחוץ לפרוטקטורט. למעלה מ-70,000 מתוכם נספו. כ-8,000 שרדו בטרזין. כמה הצליחו להסתתר בקרב האוכלוסייה המקומית.
 
ב-[[9 במאי]] [[1945]] נכנס [[הצבא האדום]] ל[[פראג]]. היה זה סופו של הפרוטקטורט. דליגה, שהיה אחראי למעשי הזוועה שבוצעו לאחר מות היידריך בתושבי הפרוטקטורט, נשפט על ידי בית משפט צ'כי, ו[[הוצאה להורג|הוצא להורג]] בפראג ב-[[24 באוקטובר]] [[1946]]. נויראט נשפט בין פושעי המלחמה העיקריים ב[[משפטי נירנברג]] ונדון ל-15 שנות מאסר.
 
== פוליטיקה ==
בראש הפרוטקטורט עמד נשיא, תפקיד רשמי נטול סמכויות וכפוף לרשויות ב[[גרמניה הנאצית]]. [[אמיל האכה]] שימש בתפקיד זה מהקמת הפרוטקטורט ועד פירוקו במאי 1945. כל המפלגות הפוליטיות נאסרו, למעט המפלגה הפשיסטית "הקהילה הלאומית" (Národní souručenství). הפרוטקטורט נוהל בידי ממשלה וראש ממשלה צ'כים. ענייני החוץ והבטחון נוהלו בידי גרמניה הנאצית, אשר נציגה מול ממשלת הפרוטקטורט, "מגן הפרוטקטורט" (רייכספרוטקטור") היה התפקיד היחיד שהיה בעל סמכויות ביצועיות.
כמגיני הפרוטקטורט שימשו:
1939-1941: [[קונסטנטין פון נויראט]]. מספטמבר 1941 לא בפועל "מסיבות בריאותיות"
1941-1942: [[ריינהרד היידריך]]. שימש רשמית כממלא מקומו של פון נויראט עד להתנקשות בו.
1942-1943: [[קורט דליגה]]. שימש רשמית כממלא מקומו של פון נויראט לאחר ההתנקשות בהיידריך.
1943-1945: [[וילהלם פריק]]. נכנס לתפקיד לאחר פיטוריו של פון נויראט
 
== היהודים בפרוטקטורט ==
על פי מפקד אוכלוסין שנערך ב-[[1930]] נמנו בצ'כיה 118,000 יהודים. בעקבות הקמת הפרוטקטורט גורשו היהודים למחנות ריכוז, בעיקר ל[[טרזיינשטט]]. למעלה מ-70,000 מתוכם נספו. מעטים הצליחו להסתתר בקרב האוכלוסייה המקומית.
 
== כלכלה ==
בעקבות הקמת הפרוטקטורט הנפיקה גרמניה מטבע חדש - '''קורונה של הפרוטקטורט''' בערכים נקובים זהים למטבע הקודם, [[קורונה צ'כוסלובקית|הקרונה הצ'כוסלובקית]]. שער החליפין שנקבע היה 10 קורונות ל[[רייכסמארק]] אחד.
 
==ראו גם==