ויקיפדיה

משה ברסלבסקי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הרחבה, תוספות
שורה 1:
{{אין תמונה|גבר}}
'''משה ברסלבסקיבּרַסלַבסקי''' ([[9 בינואר]] [[1903]], -[[י' בטבת]] [[תרס"ג]] – [[1 בנובמבר]] [[1961]], [[א' בכסלו]] [[תשכ"ב]]) היה איש ה[[קיבוץ]], [[סופר]] ו[[היסטוריון]], כותב [[סדרת ספרים]] על ההיסטוריה של [[תנועת הפועלים]] הארצישראלית. אחיו הואהצעיר של חוקר ידיעת הארץ [[יוסף ברסלבי]].
 
==ביוגרפיה==
ברסלבסקי היה חבר קיבוץ [[נען]] אשר עבד כסופר, כהיסטוריון וכעורך "[[מבפנים]]", ביטאון תנועת [[הקיבוץ המאוחד]], אך במקביל הקפיד לעבוד בעבודות חקלאיות בקיבוץ ולמלא תורנויות בחדר האוכל{{הערה|{{דבר||משה ברסלבסקי הובא למנוחות|1961/11/03|01408}}}}.▼
משה ברסלבסקי נולד בשנת [[1903]] ב[[פלך פולטאבה]] שב[[האימפריה הרוסית|רוסיה]] ([[אוקראינה]]), בנם של דוד ברסלבסקי{{הערה|{{תדהר|3|1179|דוד ברסלבסקי}}.}} ושרה בת משה יצחק ניימרק. בינקותו, בשנת [[1905]], [[העלייה השנייה|עלה עם משפחתו לארץ ישראל]] והמשפחה התיישבה ב[[יפו]], שם החזיק אביו אכסניה בדרך יפו–ירושלים.
 
בניגוד למרבית ילדי הסביבה, שלמדו ב[[תלמוד תורה|חדר]] ב[[יידיש]], משה ואחיו למדו [[עברית בעברית]] עם מורה פרטי מ[[יפו]]. בהמשך עברה המשפחה ליפו, ושם למד בבית הספר ה[[ציונות דתית|ציוני-דתי]] [[בית הספר תחכמוני (תל אביב-יפו)|"תחכמוני"]] ולאחר מכן בבית הספר "עזרה" וב[[גימנסיה הרצליה|גימנסיה הרצליה]]. לאחר ששב מ[[גירוש יפו]] (שאירע במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]]) סיים את לימודיו בגימנסיה.
בשנת 1941 הוא פרסם את הספר "בנפול מצדה", [[רומן היסטורי]] לנוער. בשנת 1946 הוציא [[ספר זיכרון]] ל[[חנה סנש]] שהיה ל[[רב מכר]].▼
 
עם תום לימודיו יצא לעבור בחקלאות. בשנת 1925 הצטרף לקיבוץ [[בית אלפא]] שב[[עמק יזרעאל]]. ב-[[1929]] יצא לשליחות אל "[[החלוץ]]" ב[[רפובליקת ויימאר|גרמניה]], ובראשית שנת [[1930]] עבר ל[[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]], שם עבד בחינוך ציוני ובעידוד הכשרה חלוצית.
בשנים 1959-1962 יצאו ארבעה כרכים של ספרו "תנועת הפועלים הארצישראלית", ב[[הוצאת הקיבוץ המאוחד]]. ספרים אלו היו תוצאה של עבודת איסוף של למעלה מ-20 שנה בהם ברסלבסקי ראיין אנשים ואסף מסמכים ששימשו לו כמסד לספר. מקום נכבד הוא נתן בספר לסיפור העלייה לארץ ישראל שאת הכרתה ראה כהכרחית להבנת תולדות תנועת הפועלים. ברסלבסקי ראה את עליית תנועת הפועלים ואת מאבקה ב[[קפיטליזם]] כגורם מרכזי לעלייה ואת העלייה כחיזוק מרכזי של תנועת הפועלים הארץ ישראלית{{הערה|ההקדמה ל- משה ברסלבסקי, תנועת הפועלים הארצישראלית, כרך רביעי, 1962, עמוד 10}}. ▼
 
במהלך השליחות התוודע למנהיגי [[הקיבוץ המאוחד]], ובשובו לארץ בשנת [[1933]] הצטרף לקיבוץ [[נען]] של התנועה. שם נותר עד יום מותו.
ברסלבסקי נודע בביקורתו על [[האנציקלופדיה העברית]] בה טען להיעדר תכנון שהביא לכתיבה על נושאים פחות חשובים תוך השמטת נושאים חשובים וכן טען להטייה נגד תנועת הפועלים וההסתדרות{{הערה|{{דבר|משה ברסלבסקי|על "ז'דאנובשצ'ינה" ישראלית ועל "מרות מפלגתית"|1958/02/07|00201}}, {{דבר||המשך|1958/02/07|00406}}, {{דבר||המשך|1958/02/10|00302}}}}. לאחר הביקורת, מונה [[נתן רוטנשטרייך]] לעורך האנציקלופדיה במקביל ל[[ישעיהו ליבוביץ]], לטענת [[שלמה שבא]], על מנת לרצות את המנויים מחוגי הפועלים{{הערה|{{דבר|שלמה שבא|האנציקלופדיה - סיבוב שני ויקר|1963/08/12|00404}}}}.▼
 
▲ברסלבסקי היה חבר קיבוץ [[נען]] אשר עבד כסופר, כהיסטוריון וכעורך "[[מבפנים]]", ביטאון תנועת [[הקיבוץ המאוחד]], אך במקביל הקפיד לעבוד בעבודות חקלאיות בקיבוץ ולמלא תורנויות בחדר האוכל.{{הערה|{{דבר||משה ברסלבסקי הובא למנוחות|1961/11/03|01408}}.}}.
 
▲בשנת [[1941 הוא]] פרסם את הספר "בנפול מצדה", [[רומן היסטורי]] לנוער. בשנת 1946 הוציא [[ספר זיכרון]] ל[[חנה סנש]], שהיה ל[[רב מכר]].
 
▲בשנים [[1959-]]–[[1962]] יצאו ארבעה כרכים של ספרו "תנועת הפועלים הארצישראלית", ב[[הוצאת הקיבוץ המאוחד]] (הכרך הרביעי נותר לא גמור בעזבונו, ויצא לאחר מותו).{{הערה|שם=קרסל, תנועת הפועלים|ביקורות: {{דבר|ג. קרסל|תנועת הפועלים הא"יית|1959/09/18|00500}}; {{דבר|ג. קרסל|מעזבונו של משה ברסלבסקי|1962/11/16|00800}}.}} ספרים אלו היו תוצאה של עבודת איסוף של למעלה מ-20 שנה בהם ברסלבסקישבמהלכן ראיין ברסלבסקי אנשים ואסף מסמכים ששימשו לו כמסד לספר. מקום נכבד הוא נתן בספר לסיפור העלייה לארץ ישראל שאת הכרתה ראה כהכרחית להבנת תולדות תנועת הפועלים. ברסלבסקי ראה את עליית תנועת הפועלים ואת מאבקה ב[[קפיטליזם]] כגורם מרכזי לעלייה ואת העלייה כחיזוק מרכזי של תנועת הפועלים הארץ ישראלית.{{הערה|ההקדמה ל- משה ברסלבסקי, '''תנועת הפועלים הארצישראלית''', כרך רביעיד, 1962, עמודהקדמה, עמ' 10.}}.
 
▲ברסלבסקי נודע בביקורתו על [[האנציקלופדיה העברית]] בה טען להיעדר תכנון שהביא לכתיבה על נושאים פחות חשובים תוך השמטת נושאים חשובים וכן טען להטייה נגד תנועת הפועלים וההסתדרות.{{הערה|{{דבר|משה ברסלבסקי|על "ז'דאנובשצ'ינה" ישראלית ועל "מרות מפלגתית"|1958/02/07|00201}}, {{דבר||המשך|1958/02/07|00406}}, {{דבר||המשך|1958/02/10|00302}}.}}. לאחר הביקורת, מונה [[נתן רוטנשטרייך]] לעורך האנציקלופדיה במקביל ל[[ישעיהו ליבוביץ]], לטענת [[שלמה שבא]], על מנת לרצות את המנויים מחוגי הפועלים.{{הערה|{{דבר|שלמה שבא|האנציקלופדיה -– סיבוב שני ויקר|1963/08/12|00404}} ראו גם: {{דבר|ש. ברימן|האם סולפה דמות ההסתדרות|1962/04/30|01000}}.}}
 
ברסלבסקי נפטר בשנת [[1961]] לאחר מחלה ממארת, בן 58 במותו. נקבר בקיבוצו נען.
 
==ספריו==
 
* '''לדרכי הפעולה והארגון של הסניף החלוצי''',‫ ורשה: החלוץ (ספריית החלוץ), תרצ"ב 1932. (חוברת)
* '''טיול בארץ''', ורשה: החלוץ, 1933. (שתי חוברות)
* משה בראסלאווסקי, '''הכשרה אין פוילן''', ורשה: החלוץ, 1934. (חוברת) {{יידיש}} ("הכשרה בפולין")
* '''הקבוץ בימי המצור: פרקי סיכום לקראת המועצה''',‫ עין חרוד: הקבוץ המאוחד, תרצ"ט 1939. (חוברת; תוספת ל"[[מבפנים]]")
* '''בנפול מצדה''',‫ תל אביב: עם עובד, תש"א. ‬(לנוער; המהדורה השנייה המתוקנת יצאה בשם: "אחרית מצדה", הקיבוץ המאוחד, תש"ך 1960)
* '''‫תנועת הפועלים הארץ ישראלית: ציונים ומקורות''',‫ עין חרוד: הקבוץ המאוחד, תש"ב 1942.
* משה בראסלאווסקי, '''אזא איז אונדזער לאנד''', פריז: הסתדרות נוער עולמית דרור-החלוץ-הצעיר – המזכירות לארצות אירופה, 1948. {{יידיש}} ("כזו היא ארצנו")
* '''פרקים במלחמת ישראל תש"ח–תש"ט'''; כינס והביא לבית הדפוס: משה ברסלבסקי, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תש"ט 1949.{{הערה|ביקורת: {{הד המזרח|ב. י.|פרקים במלחמת ישראל|1949/07/08|00801}}.}}
* '''תנועת הפועלים הארץ-ישראלית: קורות ומקורות''', 4 כרכים, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשט"ו–תשכ"ג 1962.{{הערה|שם=קרסל, תנועת הפועלים}}
* "ההסתדרות הכללית בראי האנציקלופדיה העברית", תל אביב: [חמו"ל], תשי"ח 1957. (חוברת)
* '''פועלים וארגוניהם בעליה הראשונה: קורות ומקורות''',‫ תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשכ"א 1961.
* '''בהיאבקות על הדמות: מבחר מאמרים''' / משה ברסלבסקי (ערך: [[משה בסוק]]; הביא לדפוס: [[שלמה אבן-שושן]])‫ תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשכ"ז 1967. (לאחר מותו)
 
בעריכתו:
* '''[[חנה סנש]] – חייה, שליחותה ומותה''', עין חרוד: הקיבוץ המאוחד, תש"ו 1946. (מבחר כתביה שנמצאו בעזבונה ורשימות חברים על שליחותה ומותה; יצא במהדורות נוספות, מהן מתוקנות ומורחבות.)
* שלומית ‬לוקוב-בנקובר, '''בדמי עלומיה: אגרות שלומית'''; הביא לביה"ד משה ברסלבסקי, נען: הקיבוץ המאוחד, תשי"ז 1957. (כולל מכתבים מאת המחברת ומקצת חומר לזכרה; יצא במהדורות נוספות.)
* '''סיפורים מן הקיבוץ: אנתולוגיה'''; המערכת: אריה אבנרי (המכנס), [[משה בסוק]], משה ברסלבסקי, [[זרבבל גלעד]], [[אלכסנדר סנד]]), תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשכ"א 1961.
 
ספרי לימוד:
* [[שלמה זלמן אריאל|ז. אריאל]], מ. ברסלבסקי, '''חשבון''': לפי ספרי החשבון של הפרופ’ יוהנס קיהנל,‫ תל אביב: התקופה, תרצ"ח-ת"ש 1940. (6 כרכים ב-7 ספרים; יצא במהדורות רבות נוספות)
* '''זאת הארץ: הגליל, הריו ועמקיו''': ספר מקרא ולמוד,‫ תל אביב: עם עובד (סדרת 'מכורה'), תשי"ב 1952. (מהדורה ב מתקונת ומורחבת: תשי"ז 1957.)
 
תרגום:
* [[אברהם משה פוקס|א"מ פוכס]], '''בגויים''': סיפורים (תרגם מיידיש מ' ברסלבסקי), עין חרוד: הקיבוץ המאוחד, תש"ו 1946.{{הערה|ביקורת: {{דבר|[[נחום בנארי|נ. בנארי]]|"בגויים"|1946/12/27|02200}}.}}
 
==לקריאה נוספת==
* '''משה ברסלבסקי: עשר שנים למותו''', נען: [חמו"ל], תשל"ב 1971. (דברים משלו ולזכרו)
* "ביבליוגרפיה לכתבי משה ברסלבסקי, ספרים שערך או הביא לדפוס", בתוך: '''בהיאבקות על הדמות: מבחר מאמרים''', עמ' 267–279.
 
==קישורים חיצוניים==
* {{הספרייה הלאומית|ברסלבסקי, משה, 1903-1961|Braslavski, Mosheh, 1903-1961}}
* {{תדהר|14|4521}}
* {{מעריב||משה ברסלבסקי ז"ל|1961/11/02|00206}}
*{{דבר|[[ג. קרסל]]|מעזבונו של משה ברסלבסקי|1962/11/16|00800}}
 
שורה 17 ⟵ 62:
 
{{קצרמר|ישראלים}}
 
{{מיון רגיל:ברסלבסקי, משה}}
 
[[קטגוריה:היסטוריונים ישראלים]]
[[קטגוריה:היסטוריונים יהודים]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/משה_ברסלבסקי"