משה דוד בקשט – הבדלי גרסאות

נולד באיביה שב[[רוסיה הלבנה]]. התייתם בגיל 4 מאביו. רצה מאוד ללמוד תורה אף שמדובר היה בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] ולשם כך נדד ב[[דרך|דרכים]] כדי [[לימוד תורה|ללמוד]] ב[[ישיבה|ישיבת]] [[כנסת בית יצחק]] בראשות הרב [[ברוך דב לייבוביץ]] בגלותה ב[[קרמנצ'וג]] שב[[אוקראינה]]. עקב האיסור על [[לימוד תורה]] וקיומן בהשפעת ה[[יבסקציה]], ניסה לברוח ל[[פולין]], אך נעצר ב[[מינסק]] והושם שם ב[[מאסר]] יחד עם ה[[חפץ חיים]] במטרה לשולחם למקומות שמהם באו. בסופו של דבר שוחררו ומשה דוד הגיע לפולין. גם שם נאסר יחד עם בני ישיבות אחרים, כשרהשלטונות רצו להחזירם ל[[ברית המועצות]]. הרב [[אברהם קלמנוביץ]], ראב"ד ראקוב, התערב ופעל לשחרורם וגזרת הגירוש התבטלה. משה דוד הגיע בסופו של דבר לוילנה ושם למד שוב בישיבת "כנסת בית יצחק" ששהתה אז בוילנה בזמן הכיבוש הגרמני ובשלטון [[ליטא המרכזית]] ו[[פולין]] לאחר המלחמה עד מעברה ל[[קמניץ]] ב[[תרפ"ו]].

 

 

למד בסתר [[קבלה]] ורבו ב[[תורת הנסתר]] היה רבו הרב קוק. כמו כן זכה לדבר בעיניני קבלה עם המקובל הנודע הרב[[שלמה אלישיב]], מגדולי המקובלים בתקופתו. נוסף על גדולתו התורנית הצטיין במידות טובות, בענווה ובצניעות.