משה דוד בקשט – הבדלי גרסאות

נולד באיביה שב[[רוסיה הלבנה]]. התייתם בגיל 4 מאביו. רצה מאוד ללמוד תורה אף שמדובר היה בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] ולשם כך נדד ב[[דרך|דרכים]] כדי [[לימוד תורה|ללמוד]]למד ב[[ישיבה|ישיבת]] [[כנסת בית יצחק]] בראשות הרב [[ברוך דב לייבוביץ]] בגלותה ב[[קרמנצ'וג]] שב[[אוקראינה]]. עקב האיסור על [[לימוד תורה]] וקיומן של הישיבות בשל השפעת ה[[יבסקציה]].שם ניסה לברוח ל[[פולין]], אך נעצר ב[[מינסק]] והושם שםבמאסר ב[[מאסרמינסק]] יחד עם ה[[חפץ חיים]] במטרה לשולחם למקומות שמהם באו. בסופו של דבר שוחררו ומשה דוד הגיע לפולין. גם שם נאסר יחד עם בני ישיבות אחרים, כשהשלטונות רצו להחזירם ל[[ברית המועצות]]. הרב [[אברהם קלמנוביץ]], ראב"ד ראקוב, התערב ופעלפעל לשחרורם וגזרת הגירוש התבטלה. משה דוד הגיע בסופו של דבר לוילנה ושם למד שוב בישיבת "כנסת בית יצחק". ששהתה אז בוילנה בזמן הכיבוש הגרמני ובשלטון [[ליטא המרכזית]] ו[[פולין]] לאחר המלחמה עד מעברה ל[[קמניץ]] ב[[תרפ"ו]].

ב[[ט"ו בשבט]] [[תרפ"ה]] עלה ל[[ארץ ישראל]] באמצעות "סרטיפיקט" (דרישת עליה) ששלח אליו הרב קוק והיה אחד משלושת התלמידים הראשונים בישיבת [[מרכז הרב]]. ב[[תרצ"ב]] היה אחד מעשרהמעשרת הת"חהתלמידים הבולטים בישיבת מרכז הרב שבחר הרב קוק כדי לייסדשיהוו את הגרעין הראשון של "מכון הרי פישל" שמחזורו הראשון התבסס בעיקר על תלמידים בולטים במרכז הרב. כן השתתף בכתיבת ערכים במפעל האנציקלופדיה התלמודית בכרכים ה'-ח'. במשך תקופה קצרה עבד גם במערכת "אוצר הפוסקים".

למד [[קבלה]] מפי הרב קוק ועסק בנושאים אלה גם עם המקובל הרב [[שלמה אלישיב]] בעל ה"לשם שבו ואחלמה", שנחשב לגדול המקובלים בתקופתו והרב קוק היה תלמיד-חבר שלו.

בשנת תש"נ יסדו בני משפחתו בית מדרש ללימוד הדף היומי בשכונת בית וגן בירושלים על שמו והוא נקרא "למד דעת" ע"ש חיבורו.

*הרב [[חיים מנחם בקשט]] - כיהן כסגן [[הרב הראשי לצה"ל]]. יו"ר הנהלת [[בית מדרש|בית המדרש]] "למד דעת" ללימוד הדף היומי לזכרו של אביו. בנו, שלמה, מכהן כרבה הראשי של העיר [[אודסה]] ב[[אוקראינה]].