בנק מרכזי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 6:
כל שנה, רווחי הריבית של הבנק המרכזי מחולקים למשרד האוצר, לבעלי המניות בבנק המרכזי או נצברים להון-העצמי של הבנק עצמו.
 
בכלכלה', הבנק המרכזי [[רשות פיקוח|מפקח]] על מערכת הבנקאות באותה המדינה וקובע את יחס-הרזרבה, שמהווה תקרה למתן אשראי עי בנקים פרטיים. מכיוון שהבנק המרכזי לא מוגבל ע"י יחס הרזרבה, הריבית בה הוא מלווה הינה בהכרח הנמוכה ביותר במשק האשראי, וממנה נגזרים רווחי יתר המוסדות הפיננסים, שבתורם מלווים אשראי זה, בריבית גבוהה יותר, ליתר המשק.
 
כמו כן, הבנק המרכזי מלווה לבנקים המקומיים תמורת פיקדונות שהם מנהלים אצלו במטבע המקומי. כדי לווסת ולדאוג למדיניות שער החליפין של המטבע של המדינה, שומר הבנק המרכזי פיקדונות ב[[מטבע]]ות זרים. לעיתים בנקים מרכזיים נוהגים להתערב בתהליך קביעת שער החליפין למטבע חוץ, ע"י רכישת מט"ח בכמויות גדולות.
שורה 13:
 
==מגמות בעולם==
משנת 1990 החלה מגמה כלל עולמית של הגברת העצמאות של הבנק המרכזי. בעוד בין השנים 1970-1989 שונה מעמדם של בנקים מרכזיים בשמונה מדינות בלבד, בין השנים 1990-2000 שונה מעמד הבנק המרכזי באופן המחזק את עצמאותו ב-17 מדינות שעברו הליך השתחררות משלטון [[קומוניזם|קומוניסטי]], 13 מדינות במערב אירופה, 11 מדינות ב[[אמריקה הלטינית]], 9 מדינות ב[[אפריקה]] ו-4 מדינות באסיה. חוקרים העלו מספר סברות לגבי הגורמים להליך כלל עולמי זה. אלו כוללים: התרחבות של שוק ההון הגלובלי המחייב מדינות להיות אטרקטיביות למשקיעים הבינלאומיים, לחץ מצד [[הבנק העולמי]] ו[[קרן המטבע הבינלאומית]] והתגברות התמיכה התרבותית ב[[נאו-ליברליזם]]. דניאל ממן וזאב רוזנהק ציינו שהבנקים המרכזיים היו במקרים רבים הסוכנים להבאת גורמים אלו אל תוך המדינות ושימוש בהם כדי להגביר את עצמאותם{{הערה|דניאל ממן וזאב רוזנהק, '''בנק ישראל: כלכלה פוליטית בעידן ניאו ליברלי''', [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]] ו[[מכון ון ליר]], 2009, עמ' 37-43}}.
 
עם התגברות תהליך ה[[גלובליזציה]], משתנה גם יכולתם של הבנקים המרכזיים ברחבי תבל, לשלוט במדיניות ה[[ריבית]] שלהם. הריבית על הדולר האמריקני הנקבעת על ידי ה[[פדרל ריזרב]], הלוא הוא - הבנק המרכזי של ארצות הברית, היא גורם בעל חשיבות רבה למדיניות המוניטרית של בנקים מרכזיים רבים ברחבי העולם. גם מדיניות זאת אינה עצמאית לגמרי והיא מושפעת מהיקפי רכישות איגרות החוב של הממשל האמריקני על ידי בנקים מרכזיים אחרים ברחבי תבל.
 
שורה 22 ⟵ 24:
==קישורים חיצוניים==
* [[גד ברזילי]] ודוד נחמיאס, [http://www.idi.org.il/PublicationsCatalog/Documents/PP_8/%D7%91%D7%A0%D7%A7%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%20%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA.pdf בנק ישראל: סמכות ואחריות], [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], 1998 {{PDF}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:כלכלה לפי מדינה]]