|
==ההתיישבות היהודית==
{{ערך מורחב|ערכים=[[סימן (אזור היסטורי)]], [[ממלכת הגדעונים]]}}
בשנת [[1329]] נלחם קיסר אתיופיה [[עמדה ציון הראשון, קיסר אתיופיה|עמדה ציון הראשון]] ([[1314]]-[[1344]]) נגד [[יהודי אתיופיה]] ממחוזות הצפון, [[סימן (אזור היסטורי)|סימן]], [[ווגארה]], [[צאלאמט]] ו[[צאגאד]]. מחוזות אלה, שנשלטו על ידי הרוב ה[[יהודים|יהודי]], והממלכות הדרום המוסלמיות [[יפאט]] ו[[אדאל]], סיכנו את ה[[הגמוניה]] ה[[נצרות|נוצרית]].<ref>ריצ'רד פאנקהארסט, '''הספר האתיופי''', עמוד 79. ISBN 0631224939</ref>
ב-[[1445]], כשהקיסר [[זרע יעקב, קיסר אתיופיה|זרע יעקב]] יצא במערכה צבאית כנגד מוסלמי ואדאל בדרום, ניצלו [[יהודי אתיופיה]] את ההזדמנות ומרדו בקיסר, תחת הנהגת [[שושלת הגדעונים]]. היהודים ו[[ציון ציפורה]], אשתו של הקיסר, שמאסו בשלטון הקיסר הדתי, תכננו להכתיר לקיסר את בנו הבכור של זרע יעקב, [[אסקאל]]. כאשר הקיסר שמע על הדבר הוא הפנה את צבאו צפונה, השמיד [[כפר]]ים יהודים רבים והרג את אשתו. למרות הטבח שביצע ביהודים, לא הצליח הקיסר להביס לחלוטין את המורדים היהודים מאחר שאלו התבצרו בהרי סימן.
בשנת [[1624]] כבש הקיסר [[סוסניוס, קיסר אתיופיה|סוסניוס]] את ישובי היהודים בסביבה, מכר רבים מהם ל[[עבדות]], הגלה את מנהיג העדה [[גדעון השביעי]] ו[[טבילה לנצרות|הטביל]] רבים מהיהודים בכפייה. בכך הושם קץ לעצמאות המדינית של היהודים באתיופיה ככלל ובהרי סימן בפרט.
==קישורים חיצוניים==
|
