פילוסופיה מעשית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-<references /> +{{הערות שוליים}}) |
|||
שורה 12:
==ייחודה של הפילוסופיה המעשית==
מגמת החיבור בין הפילוסופיה לחיי המעשה איננה חדשה ואינה ייחודית לפילוסופיה המעשית. לא רק ה[[אקזיסטנציאליזם]] וה[[מרקסיזם]] עושים זאת, אלא כאמור אף הזרם האנליטי מבקש, בחלקים רבים שלו, לחקור תבניות שיח שגורות באופן פילוסופי. תרומת הפילוסופיה המעשית כזרם חוץ אקדמי היא בכך שהיא מביאה את הפילוסופיה עצמה ואת קווי הציר העיקריים שהעסיקו אותה- אל עולמם של אנשי המעשה. מטרת הפילוסופיה המעשית להפוך את מקורות הידיעה, שאלות ב[[תורת ההוויה|אונטולוגיה]], דילמות באתיקה וכיוצא בזה לסוגיות חיות, רלוונטיות ואקטואליות בעולמות פרקטיים.
מאפיין מרכזי נוסף של הפילוסופיה מראשית ימיה הוא האומץ לאתגר את המקובל והמובן מאליו. חברות אנושיות נוטות לאמץ פרדיגמות באופן נוקשה ולפעול בתוך אופנות (גם אינטלקטואליות). בעת החדשה היו אלה <ref>אלכסיס דה טוקוויל, הדמוקרטיה באמריקה, מוסד ביאליק</ref> וג'ון סטיוארט מיל (1806-1873) שהצביעו על דורסנותה של דעת הקהל ועל העובדה שעוצמה זו (של דעת הקהל) חזקה לעתים קרובות יותר מן החוקים הכתובים. "הצרה היותר גדולה של זמננו", כותב מיל, "היא שכל כך מעט אנשים מעזים עכשיו להיות מוזרים"--[[מיוחד:תרומות/192.116.204.129|192.116.204.129]] 11:17, 15 בפברואר 2012 (IST)<ref>ג'ון סטיוארט מיל, "על החירות" (1859), תרגם יוסף אור, מאגנס, עמ' 117</ref>. הפילוסופיה המעשית חותרת לטעת גם אומץ לצאת נגד הזרם וגם מוכנות להציע חלופות קיומיות לאופנות החברתיות המושרשות. בימינו יש פילוסופים מעשיים החותרים, למשל, לאתגר את המכוונות המתמדת של ארגונים ומוסדות ל"מבחן התוצאה", נורמה שחלחלה מן העולם העסקי לכל רכיבי החברה.
==דרכי פעולה בפילוסופיה מעשית==
| |||