ניכוי מס במקור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שחזור, לא אינציקלופדי אבל שימושי מאוד למשתמשים
סקריפט החלפות (ארצות הברית)
שורה 12:
בעולם מקובל לבצע ניכוי במקור מתשלומי דיבידנד בעוד שתשלומי [[ריבית]] ותמורה [[מכירה|ממכירות]] מבוצעים ללא ניכוי מס במקור. כתוצאה מכך, משקיע בניירות ערך זרים יקבל את הדיבידנד בגין ניירות ערך אלה לחשבונו לאחר שכבר בוצע ניכוי מס בחו"ל, על פי שיעורי המס של המדינה בה התאגדה החברה שחילקה את הדיבידנד, בעוד שבתשלומי [[ריבית]] בגין [[אגרות חוב|איגרת חוב]] זרות המס ינוכה בדרך כלל רק מס בארץ.
 
מנגנון ניכוי המס במקור בשוק ההון בארץ מתקדם יחסית למקובל בעולם, באופן שבו המנכים מבצעים ניכוי מס מרווחי הון, כולל התחשבות בעלויות של ניירות הערך בתקופה שבה הלקוח החזיק בניירות אצל חבר בורסה אחר, וזאת על ידי דיווח של עלויות ניירות הערך בזמן העברת תיק בין חברי בורסה. מנגנון זה קיים משנת 2003 אז נכנסה לתוקף הרפורמה שידועה בשם [[רפורמת בכר]] (תיקון מס' 169 לפקודת מס הכנסה), בעוד שבארה"בשבארצות הברית למשל רק בשנת 2010 פורסמו כללים ליצירת מנגנון כזה שייכנסו לתוקף בעתיד.
 
מעבר למידע בגין העלויות של ניירות הערך בעת העברת תיק כולל מנגנון ניכוי המס במקור בשוק ההון גם חישובים מורכבים בכל הקשור ל[[הסדרי חוב|הסדר חוב]] (בהם עשוי מחזיק אגרות החוב לקבל בתמורה לאגרות החוב שלו חבילה המורכבת מאגרות חוב חדשות, [[מניות|מניה]] סחירות, מניות לא סחירות, [[מזומנים|מזומן]]) [[הצעות רכש|הצעת רכש]] והחלף וכן הלאה.