ביקורת (חשבונאות) – הבדלי גרסאות

טעות נפוצה הינה בהנחה שמטרת הביקורת היא אישור הדוחות הכספיים. בפועל, הדוחות הכספיים הינם באחריות ה[[דירקטוריון]] וההנהלה של הגוף המבוקר. רואה החשבון המבקר אינו מאשר את הדוחות הכספיים. מטרת הביקורת הינה מתן חוות דעת על הדוחות. כך לדוגמאלדוגמה, ייתכן שרואה חשבון מבקר יגיע למסקנה שישנה הטעייה בדוחות הכספיים ויסתייג בחוות דעתו מהעניין כאשר ה[[דירקטוריון]] וההנהלה יחליטו שלא לשנות את ההטעיה בדוחות הכספיים.

# הבנת הגוף המבוקר וסביבתו, הערכת סיכונים - בשלב זה נדרש המבקר להשיג הבנה מספקת של הגוף המבוקר וסביבתו. תהליך זה כולל, בין היתר, הבנת גורמים ענפיים והגופים המפקחים על החברה, אופי החברה, יעדים, אסטרטגיות והסיכונים העסקיים של החברה ומידת הבקרה הפנימית של הארגון זאת על מנת לזהות ולהעריך את הסיכונים המתייחסים להצגה מוטעית מהותית בדוחות הכספיים.

* חוק החברות , התשנ"ט – 1999 סעיף 154(א) קובע שכל חברה בעלת מחזור עסקים מעל לרף שנקבע בחוק (סעיף 158(א)) מחויבת למנות רואה חשבון מבקר לצורך ביקורת דוחות כספיים שנתיים ומתן חוות דעת בגינם.

* פקודת האגודות השיתופיות, התשי"א - 1951סעיף 20(1) קובע חובת ביקורת שנתית לכל אגודה רשומה.