שפות כנעניות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Luckas-bot (שיחה | תרומות)
מ r2.7.1) (בוט מוסיף: ca:Llengües canaanites
שורה 8:
 
==תפוצה וניבים==
הכנענית הייתה [[שפת אם]] שהתפתה למגוון [[להג|להגים]] דומים. ההבדל בין הלהגים לא היה גדול מאוד, והם נבדלו בסיומות של כמה בניינים, ברמת ההשפעה של שפות כמו מצרית ו[[חתית]] ובייחוד [[אכדית]], ובאוצר מילים ואולי ניו-אנסיםדקויות בהגייה. ה[[ניב (סיווג שפה)|ניבים]] [[אמורי (עם)|האמוריים]] והעבריים, למשל, הושפעו מאוד מהאכדית, באופן הדומה להשפעת לעז מודרני על שפת ה[[דיבור]], כיוון ששימוש בצורות ומינוחים באכדית, ה"[[לינגווה פרנקה]]" דאז, נחשב לעניין למשכילים, וכן הושפע מקירבה [[גנאלוגיה|גנאלוגית]], זיקה מדינית או סמיכות [[גאוגרפיה|גאוגרפית]] לארץ [[נהריים]] שבה שלטה [[אכד]]. [[מכתבי אל-עמארנה|לוחות אל-עמארנה]], למשל, היו התכתבויות בין ראשי הערים הכנעניות לבין המצרים, ב[[אכדית]].
 
הניבים הכנעניים השונים כללו את הניב האמורי, החיווי ([[גבעון|גבעוני]]), ה[[צידון|צידוני]] ([[אלפבית פיניקי|פיניקי]]) וה[[עברי]], כאשר הניב הפיניקי היה למעשה העיקרי. בניבים אלו מופיעות לפעמים מילים בעלות הוראות מעט שונות: למשל, בעברית מקובל "שופט" בתור [[שופט]] ב[[משפט (דין)|משפט]], אך לא בתור שליט (השוו "[[ספר שופטים]]"), "שאר" במשמעות של בשר (בעברית בביטויים: "שאר-בשר", "שארית המנחה"), קניה במובן של [[יצירה]] ("בן קניתי לה'"). גם השם ה[[עברית מקראית|מקראי]] [[אדם וחוה|חוה]], המפורש "אם כל חי", מובן על פי צורה כנענית של חיים ("חוי"), "מחנת" דהיינו [[צבא]] ("אם תחנה עלי מחנה") וכן הלאה. ישנן כמה מילים שאינן מובנות לדובר העברית, מפני שב[[עברית]] החליפו אותן מילים אכדיות: חית' (פשר האות חי"ת, כלומר: "חיץ" במובן של [[סולם]]), מחֳצת (מחיצה במובן של חלון).‏