לואי ברייל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 19:
בית-הספר לעיוורים בפריז הוקם ב־[[1784]] על ידי [[ולנטין האווי]] (Valentin Haüy). האווי גילה, שעיוורים יכולים לזהות טקסט שנכתב באותיות מובלטות, והצליח ללמד ילדים עיוורים לקרוא בדרך זו. בנוסף למדו הילדים בבית-הספר מיומנויות בסיסיות שיעזרו להם להתפרנס.
 
גם ברייל למד לקרוא בדרך זו, אלא שהוא נתקל בכמה בעיות. ראשית, האותיות היו מאוד גדולות ולכן [[ספר|הספרים]] היו גדולים ומגושמים. שנית, הספרים שהודפסו על ידי לחיצה של תיל [[נחושת]] לתוך צד אחד של הדף באמצעות [[מכבש דפוס]], היו יקרים, ובית-הספר החזיק רק ארבעיםארבעה עשר ספרים כאלה. בנוסף לכך, הקריאה בספרים הייתה מסורבלת, מכיוון שהשיטה שבה הדפיסו את הספרים יצרה קושי להפריד בין האותיות, וגם מפני שהקריאה הייתה כל כך איטית, שעד שברייל הגיע לסוף משפט הוא כבר שכח את תחילתו. למרות כל הקשיים, ברייל קרא את כל ארבעה עשר הספרים שעמדו לרשותו.
 
ברייל ניסה להמציא שיטה פשוטה יותר שתאפשר לאנשים עיוורים לקרוא ספרים במהירות, אך ללא הצלחה. התפנית הגיעה, ב־[[1821]], כשבבית הספר הופיע חייל בשם שארל ברבייה (Charles Barbier), וסיפר על שיטה שהמציא בשם "כתיבת לילה". השיטה, אפשרה להעביר פקודות בין חיילים בתוך תעלה, ללא צורך לדבר ולחשוף את מיקומם, על ידי שימוש ב[[מטריצה|מטריצות]] של שתים-עשרה נקודות מובלטות. השיטה אמנם הייתה מסובכת ונדחתה על ידי הצבא, אך ברייל ששמע על השיטה הבין מיד את הפוטנציאל של שימוש בנקודות מובלטות, ופיתח שיטה פשוטה יותר המבוססת על מטריצות של שש נקודות.