חרם צרכנים – הבדלי גרסאות

המונח באנגלית (Boycott) נטבע לא לפני שנת 1880, אך אירועים ראשונים של חרם צרכנים בארצות הברית מוכרים כבר משנות ה- 30 של המאה ה- 19, כאשר הועידה הלאומית של השחורים ([[National Negro Convention]]) עודדה חרם על מוצרים שיוצרו באמצעי עבדות. אירועים בולטים נוספים של חרם צרכנים אירעו בימי פעילותה של [[התנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית]] (הבולט שבהם היה [[חרם האוטובוסים של מונטגומרי]]); החרם האמריקאי על סחורות בריטיות בזמן [[המהפכה האמריקאית]]; החרם ההודי על סחורות בריטיות, שאורגן על- ידי [[מוהנדס קרמצ'נד גנדי|גנדי]]; החרם היהודי נגד [[הנרי פורד]] בארצות-הברית, בשנות ה- 20 של המאה ה- 20; החרמת הסחורות היפניות בסין, בעקבות [[תנועת הארבעה במאי]]; החרם היהודי בליטא, בארצות-הברית, בבריטניה ובפולין, על סחורות מגרמניה הנאצית, בשנת [[1933]]; החרם האנטישמי על בתי-עסק בבעלות יהודית בגרמניה הנאצית בשנות ה- 30 של המאה ה- 20; החרם של [[הליגה הערבית]] על ישראל ועל חברות שסוחרות איתה; התנועה שקראה להימנעות מהשקעות כלכליות בדרום-אפריקה, בשנות ה- 80 של המאה ה- 20, בתגובה למשטר ה[[אפרטהייד]] ועוד.

במקביל לחרם על גבינת הקוטג' התקיימה [[שביתת הרופאים]] בשירות הציבורי, וכחודש לאחר הכרזת החרם, ב- 14 ביולי 2011, פרצה [[המחאה החברתית]] המקיפה ביותר שהתקיימה אי-פעם בישראל, שהדרישה העיקרית של משתתפיה היתההייתה לרסן את ה[[קפיטליזם]] ולהפוך ל[[מדינת רווחה]].

התוצאות הישירות של החרם הזה היו הפחתת מחירים על- ידי "[[תנובה]]" ומתחרותיה, אם כי היו מי שטענו כי הפחתת המחירים נעשתה רק לגבי חלק מן המוצרים, בעוד שמחיריהם של מוצרים אחרים הועלו, וכן התפטרותה של [[זהבית כהן]] מתפקיד יו"ר חברת תנובה.