מערכי דיור בשיקום פסיכיאטרי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Hadastamar (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
Hadastamar (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 2:
 
==דיור==
מערכי ה'''דיור''' תוכננו על מנת לתת מגוון שירותים למשתקמים בעלי [[נכות]] נפשית בהתאם לצורכיהם האינדבידואלים. מסגרות אלה קמו כאלטרנטיבה לתנועה המוסדית שהייתה נהוגה בשירותי [[בריאות הנפש]]. המטרה המרכזית של מערכי הדיור היא לספק דיור יציב ועצמאי למשתקמים במסגרת קהילתית.{{הערה|Wright, P.N., & Kloos, B. (12007). Housing environment and mental health outcomes: A levels of analysis perspective. Journal of Environ Psycho. 27(1), 79–89.}}
===רקע והתפתחות===
עד שנות השישים מרבית האנשים שהשתחררו מאישפוז במסגרת פסיכיאטרית והיו בעלי יכולת תפקוד גבוהה שבו לגור עם משפחותיהם. באמצע שנות השישים גם אנשים לאחר אשפוז ארוך ובעלי ליקויים תפקודיים משמעותיים שבו לבתיהם ללא התחשבות בצורכי הדיור שלהם. במקביל לכך, קמה תנועה שקראה למצוא אלטרנטיבות דיור אחרות מלבד אשפוז במוסדות פסיכאטריים. משנות החמישים החלו בתי החולים הפסיכאטריים לפתח מודלים של מסגרות דיור הכוללות חזרה הדרגתית לקהילה ודגלו בשילוב הדרגתי ומפוקח עד לשילוב אופטימאלי בקהילה. תחילה שוחררו המשתקמים ממסגרת האשפוז לבתים קבוצתיים מפוקחים (Supervised group homes), לאחר מכן שולבו במסגרות פחות מפוקחות ולבסוף בדיור עצמאי ללא פיקוח. במקביל לרמת הפיקוח במערך הדיור ניתנו שירותי תמיכה שונים כגון פיקוח תרופתי, [[ייעוץ פסיכולוגי]], [[חינוך]] וייעוץ תעסוקתי.{{הערה|Padgett, D.K., Gulcur, L. & Tsemberis, S. (62006). Housing First Services for People Who Are Homeless With Co-Occurring Serious Mental Illness and Substance Abuse. Research on Social Work Practice, 16(1), 74-83.}}
עם השנים פותח מגוון רחב של מערכי דיור למשתקמים אשר מדגישים באופן שונה את ערכי השיקום המנחים בעבודתם ומשתמשים ברמות פיקוח שונות (2).
 
===סוגי דיור===
שורה 13:
שני פגמים עיקריים במודל מערך הדיור:
א. משתקמים רבים מעדיפים שלא לחיות במוסדות כאלה.
ב. קריטריוני הקבלה הקליניים למערך הדיור אינם מוכחים מחקרית. (2){{הערה|
(2) orrigan, K. T.Mueser, G. R. Bond, R. E. Drake, & P. Solomon (Eds.) .(2008). Principles and Practice of Psychiatric Rehabilitation. New York,NY: GuilfordPress. }}
 
2. '''דיור נתמך''' Supported Housing
במסגרת הדיור הנתמך מסייעים למשתקם למצוא דיור בקהילה תוך ליווי ותמיכה מצד מקור מקצועי. גישה זו התפתחה בשנות השמונים בעקבות מאבק עורכי דין שהתמחו [[בבריאות הנפש]] אחר מסגרות דיור למשתקמים בקהילה וכאלטרנטיבה למסגרות הקליניות המצויות. בנוסף, הם התייחסו לתנועת הצרכנים אשר ציינו את הדה-הומניזציה וגישה הפטרנליסטית שהיו נפוצות בתכניות המגורים הטיפוליות במסגרת מוסדית. עם השנים ועם העלייה החדה במספר מחוסרי הדיור הסובלים מנכות נפשית פותחו תוכניות דיור נוספות על בסיס רעיון הדיור הנתמך בקהילה. ישנם שני מרכיבים קריטיים של דיור נתמך: עזרה בדיור וניהול מקרה אינטנסיבי. לרוב, הדיור הנתמך מוצע במקביל לטיפול אסרטיבי-קהילתי (ACT) כיוון שישנה התאמה בין ערכים המנחים של תוכניות אלה. ערכים אלה הם נורמאליזציה, אינדבידואציה ותמיכה אינטנסיבית למשתקם. הבדל מרכזי בין תוכניות אלה הוא שדיור נתמך פונה לאוכלוסיה רחבה יותר של משתקמים בעלי נכות נפשית מאשר המודל האסרטיבי-קהילתי.
שורה 44:
ה. רוב המחקרים על דיור אינם ניסויים ולכן מסקנותיהם אינן חזקות. (2)
 
===הערות שוליים===
 
{{הערות שוליים}}
 
(1) Wright, P.N., & Kloos, B. (2007). Housing environment and mental health outcomes: A levels of analysis perspective. Journal of Environ Psycho. 27(1), 79–89.
(2) orrigan, K. T.Mueser, G. R. Bond, R. E. Drake, & P. Solomon (Eds.) .(2008). Principles and Practice of Psychiatric Rehabilitation. New York,NY: GuilfordPress.
 
(3) Pathways to Housing, Inc., New York 2005 APA Gold Award: Providing
 
Housing First and Recovery Services for Homeless Adults With Severe
 
Mental Illness. Psychiatric Services, 56(10), 1303 - 1305.
 
(4) Rog, D. J. (2004). The evidence on supported housing. Psychiatric
 
Rehabilitation Journal, 27(4), 234-244.
 
(5) משרד הבריאות, המחלקה למידע והערכה. (2008). שיקום פסיכיאטרי בקהילה. ירושלים: משרד דפוס ממשלתיים.
 
(6) Padgett, D.K., Gulcur, L. & Tsemberis, S. (2006). Housing First Services for People Who Are Homeless With Co-Occurring Serious Mental Illness and Substance Abuse. Research on Social Work Practice, 16(1), 74-83.