|
לאחר הבסת [[ממלכת מאלאיו]] ב[[סומטרה]] בשנת [[1290]], הפכה [[סינגסאהרי]] לממלכה החזקה ביותר באזור. [[קובלאי חאן]], החאן הגדול של האימפריה המונגולית וקיסר שושלת יואן המונגולית, אתגר את סינגסאהרי על ידי שליחת שליחים בדרישה דמי חסות. קרטנאגרה, השליט האחרון של סינגסאהרי, סירב לשלם את המס, העליב את השליחים המונגולים וקרא תיגר על חאן. כתגובה, בשנת 1293, שלח קובלאי חאן כוח בן 1,000 ספינות ו-20,000 חיילים להילחם בג'אווה.
באותה תקופה, [[ג'יהקטוואנג]], ''אדיפטי'' (דוכס) [[קדירי (ממלכה היסטורית)|קדירי]], מדינת חסות של סינגסאהרי, בזז את סינגסאהרי ורצח את קרטנאגרה. לאחר שג'יהקטוואנג בשכנועו של יורש העצר של [[מדורה (אי)|מדורה]] אריה ויראראחה, חנן את חתנו של קרטנאגרה, [[ראדן ויחאיהויג'אייה]] ונתן לו חורשה. במקום הוקם כפר גדול. הכפר נקרא בשם מג'פהיט, על שם פרי מריר שגדל באותה חורשה. כאשר הצבא המונגולי שנשלח על ידי קובלאי חאן הגיע לסינגסאהרי, כרת ברית ויחיאה עצמו עם הצבא המונגולי כדי להילחם נגד ג'יהקטוואנג. לאחר שג'יהקטוואג הודח, אילץ ראדן ויחיאהויג'אייה את בני בריתו לסגת מג'אווה באמצעות שיגור מתקפת פתע. הצבא של יואן נאלץ לסגת כיון שהיו בשטח עוין. זאת הייתה גם ההזדמנות האחרונה שלהם כדי לתפוס את רוחות המונסון, על מנת להגיע בחזרה לסין, אחרת הם היו צריכים לחכות עוד חצי שנה על אי עוין.
בשנת [[1293]], הקים ויחאיה במג'פהיט מבצר, ששימש כעיר בירתו. התאריך המדויק המצוין כתאריך הקמת הממלכה הוא יום ההכתרה של ויחיאהויג'אייה, ה -15 בחודש קטריקה בשנת 1215 ב[[לוח השנה ההינדי|לוח השנה ההודי-בנגלי]] סאקא, כלומר ב[[10 בנובמבר]] [[1293]]. במהלך טקס ההכתרה שלו הוא קיבל את [[שם מלכותי|שמו המלכותי]] ''קרטרחאסה ג'ייוארדנה'' (Kertarajasa Jayawardhana). הממלכה ניצבה בפני אתגרים חדשים. כמה מנאמניו הקרובים ביותר של קרטרחאסה, כולל מרדו בו, אך ללא הצלחה. יש החושדים כי כי ''מנאפטי''(שווה עם ראש הממשלה) האליודה, תכנן את הקונספירציה על מנת להפיל את כל יריביו, בכדי להשיג את המיקום הגבוה ביותר בממשלה. עם זאת, בשלב מסוים, האליודה עצמו נכלא בגלל תככיו, ונידון למוות. ויחאיה עצמו מת ב-1309 לספירה.
על פי המסורת, בנו של ויחאיהויג'אייה ויורשו, היה ג'יינגארה, שנודע לשמצה בחוסר מוסריותו. אחד מחטאיו היה רצונו לקחת את אחיותיו החורגות, לנשים. הוא כונה ''קלה גמט'', או "נֶבֶל חלש". לערך בתקופת שלטונו של ג'יינגארה, ביקר [[אודריק מפרדנונה]], נזיר איטלקי במ'גפהיט בסיורו בג'אווה. בשנת 1328 לספירה, ג'יינגארה נרצח על ידי רופאו, טנקה. אמו החורגת, גאיטרי ראחפטאני, הייתה אמורה להחליף אותו, אבל ראחפטאני פרשה בכדי להפוך לנזירה בודהיסטית. ראחפטאני מינתה את בתה, טריבוונה ויאטונגאדטוי (Tribhuwana Wijayatunggadewi), או הידועה בשמה המלכותי: "טריבהוואנוטונגדווי ג'איאווישנוורדהאני" ("Tribhuwannottungadewi Jayawishnuwardhani"), כמלכת מג'פהיט בחסותה. טריבוונה מינתה את [[גג'א מאדא]] כראש הממשלה בשנת 1336. במהלך השבעת מאדא נאם את נאום ה"פלפה סומפה" המפורסם שלו, בו חשף את תוכניתו להרחיב את תחום מג'פהיט ובניית אימפריה. במהלך שלטונו של טריבוונה, גדלה הממלכה והתפרסמה באזור. טריבוונה שלטה בממלכה עד מותה של אמה בשנת 1350. היא ויתרה על כס המלוכה לטובת בנה, [[היאם וורוק]].
===תור הזהב===
==רשימת השליטים==
שליטי מג'פהיט הייתה המשך השושלת של מלכי סינגהסארי, אשר נפתחו על ידי סרי רנגה רייסה, מייסד שושלת רייסה בסוף המאה ה-13.
*ראדן ויחאיהויג'אייה, שם מלכותי ''קרטרחאסה ג'ייוארדנה'', בין השנים 1294-1309.
*קלאגאמט, שם מלכותי ''ג'יינגארה'', בין השנים 1309-1328.
*sri Gitarja, שם מלכותי - Tribhuwannottungadewi Jayawishnuwardhani, בין השנים 1328-1350.
*Wikramawardhana, בין השנים 1389-1429
*Suhita, בין השנים 1429-1447.
*Kertawijaya, שם מלכותי - ברויחאיהברויג'אייה הראשון, בין השנים 1447-1451.
*Rajasawardhana, נולד כ-Bhre Pamotan, שם מלכותי ברויחאיהברויג'אייה השני, בין השנים 1451-1453.
*תקופת ביניים (1453-1456)
*Bhre Wengker, Purwawisesa או Girishawardhana, שם מלכותי - ברויחאיהברויג'אייה השלישי, בין השנים 1456-1466.
*Singhawikramawardhana, Pandanalas, או Suraprabhawa, שם מלכותי - ברויחאיהברויג'אייה הרביעי, בין השנים 1466 - 1468 או 1478.
*Kertabumi, שם מלכותי - ברויחאיהברויג'אייה החמישי, בין השנים 1468-1478.
*Girindrawardhana, שם מלכותי - ברויחאיהברויג'אייה השישי, בין השנים 1478-1498.
[[קטגוריה:אינדונזיה: היסטוריה]]
|
