דיור בר-השגה – הבדלי גרסאות

במדינות שונות מתערבת המדינה בדרכים מגוונות להבטחת דיור בר השגה. באנגליה ובאירלנד המדיניות הממשלתית ממליצה כי 20% מהדירות החדשות בכל האזורים יהיו דיור בר השגה. בצרפת קובע חוק משנת 2000, כי בכל מקום במדינה לפחות 20% מהדירות יהיו דיור בר השגה. רשות מקומית שאינה עומדת ביעד נדרשת לשלם פיצויים. באזורים שונים של ניו-יורק מחייבים כי פרויקטים גדולים יכללו לפחות 30% דיור בר השגה. בלונדון הדרישה עומדת על 35%-50% דיור בר השגה בכל בניה חדשה. בחבל הבאסקים בספרד נקבע כי באזורים העוברים הליכי עיור יכללו דיור בר השגה בהיקף של 75%. בהולנדב[[חוק הדיור ההולנדי|הולנד]] 30% מהדירות הן מאגר של דיור ציבורי מוזל.<ref>[http://www.moin.gov.il/SubjectDocuments/newplanningadministration/affordable%20housing.pdf רחל אלתרמן, אמילי סילברמן, חיים פיאלקוף, דיור בר השגה: כלים של תכנון סטטוטורי ומדיניות מקומית (דוח בהזמנת משרד הפנים, מאי 2011)]</ref>